בורסת הסחורות של שיקגו מחכה לאישור כדי להתחיל לסחור בחוזים עתידיים על כוח מחשוב. אלא שלשעת מחשוב אין מחיר אחד, וארבעה מדדים מתחרים על הזכות לקבוע אותו. שניים מהם תמחרו באותו יום את אותו שבב בהפרש של כמעט 50%. המדד שינצח יקבע מי יישא בסיכון כשמחיר המחשוב יזוז.
לרגל 70 שנה למבצע קדש, אנחנו חוזרים לאירועי המלחמה ההיא, אבל הפעם מהזווית הכלכלית-מוניטרית, זו שנפקדת מהזיכרון הקולקטיבי. נראה איך שער החליפין של הפאונד הפך לכלי לחץ בידי וושינגטון, למה בריטניה העדיפה לצאת ממצרים ולא לוותר עליו, ואיך דווקא החולשה הכלכלית של ישראל קנתה לה זמן.
פוסט לרגל זכייתם של רוברט הול ומייקל וודפורד בפרס נובל לכלכלה. נתחיל במזכר שבו חילק הול ב-1976 את הכלכלנים האמריקאים למים מתוקים ולמים מלוחים, נעבור על הצרכן של הול ועל המודל של וודפורד, שיש בו פיה (ברצינות), ונראה למה הכלי החשוב ביותר של בנק מרכזי הוא הפה, מהפד של ברננקי ועד בנק ישראל של 2001. בסוף נבדוק מי ניצח.
להיות ראשון בבורסה זה שני דברים שונים: לדעת משהו לפני כולם, או פשוט להגיע ראשון עם פקודה שכולם שולחים באותו רגע. מפרשת האחים בלאן, שהבריחו שערי בורסה דרך הטלגרף של שאפ ב-1836, ועד מרוצים שנמדדים היום במיקרושניות.
לענף הביצים האמריקאי יש שני שווקים: שוק החוזים, שמזיז את הסחורה, ובורסה אלקטרונית קטנה שהמסחר הדליל בה מזיז את המחיר של השוק כולו. מספיקה דחיפה קטנה במקום הנכון כדי להזיז מיליארדים. שלוש יצרניות ביצים ניסו, משרד המשפטים האמריקאי תפס אותן, ואנחנו מתחקים אחר אזהרה של כלכלני חקלאות על מבנה השוק עוד מ-1980.
אם אתם מהאנשים שמורידים מפות Offline לפני כל טיסה ובודקים את התפריט לפני שיוצאים למסעדה, גם את הפרישה המוקדמת לא תבססו על כלל אצבע מהאינטרנט. הפוסט הזה נכתב בשבילכם, החרדתיים: מה באמת עומד מאחורי כלל ה-4%, מה קורה לו כשהאופק נמתח ל-60 שנה, איך המס, השקל והמדד הישראלי משנים את התמונה, ולמה דווקא השנים הראשונות של הפרישה קובעות את גורלה.
טורנדו מפזר את הונו של סקרוג' מקדאק על פני המדינה, וכולם פתאום מיליונרים. מה שקורה אחר כך הוא ההדגמה הנקייה ביותר של נייטרליות הכסף שאני מכיר, וקארל ברקס צייר אותה ב-1951, שמונה עשרה שנה לפני שפרידמן ניסח את ניסוי המסוק המפורסם.
באפריל 1956 הצרפתים הנפיקו אג"ח שמשלמת בונוס כשהמשק מאיץ - ופחות כשהוא נחלש. מבלי לדעת, צרפת יצרה תצפית אמפירית נדירה וחשובה בתחום נישתי של החוב הציבורי.
הדיווח הרבעוני הוא כאב ראש יקר לחברות ציבוריות, וה-SEC רוצה לאפשר להן לדווח רק פעמיים בשנה. זה נשמע כמו הקלה בירוקרטית מתבקשת, עד ששואלים מי נפגע כשהמידע הרשמי מגיע לשוק בתדירות נמוכה יותר, ומי בינתיים רוכש מידע אלטרנטיבי, צילומי לוויין וספירת מכוניות בחניונים.
אספיאנוס הנציח על דנאריוס את חורבן יהודה. ב-134 לספירה הלם עליו נפח יהודי בפטיש והטביע מעליו זוז בר כוכבא. ב-1949 חזר אותו אשכול ענבים, על המטבע הראשון של מדינת ישראל.