הדבר התחיל, כמו כל דבר רציני, בכאב שיניים. הרופא שלי, קבע שיש לי חור בשן אחת טוחנת, אולם באמצע הטיפול הפסיק את הקידוח ופשט את חלוקו הלבן: "מצטער" – אמר – "לא כדאי לי להמשיך…"

ישבתי אופקית בכסא כשפי פעור לרווחה בעזרת מכשיר קפיצי קטן, והשמעתי נהימות עמומות.

"הכנסותי הנקיות הגיעו השנה ל-1,100 לירה לחודש" – הסביר לי הרופא והחל להחזיר את כליו לארון – "אני משלם מס שולי למעלה מ-80 אחוז על כל לירה נוספת, לא כדאי לי…" […]

ירקתי את המכשיר הקפיצי הקטן החוצה, התרוממתי ולחשתי באוזני הרופא את סיסמת המדינה:

"שמע, אני ביקשתי ממך קבלה?"

• מתוך "המהפכה השולית" / אפרים קישון.

המלחמה של המדינה בכסף השחור עתיקה כמעט כהמצאת המס. השימוש במזומן, המהווה גם בעידן המטבעות הקריפטוגרפיים את אמצעי התשלום המועדף להתחמקות ממס, היה לאורך השנים עקב האכילס של רשויות גביית המס. לאחרונה אימצו מדינות מערביות רבות תהליכים שמטרתם לחסל בהדרגה את השימוש במזומן כחלק מהמלחמה בכלכלה השחורה, ואף במדינתנו הקטנה גובשו הצעות דומות.

אך שנים רבות לפני שהמחשבה על שימוש בכסף דיגיטלי לחלוטין נהפכה לפרקטית, נדרשו הרשויות לאמצעים אחרים כדי להילחם בהעלמות המס. קמפיינים ציבוריים קראו לציבור הלקוחות לדרוש קבלה בכל רכישה כדי לוודא שהמדינה תקבל את חלקה. משזה לא עזר, פנו הכלכלנים ברשויות המס לכלי העבודה העיקרי שלהם – מערכת התמריצים. כך נולדה הגרלת הלוטו של החשבוניות.

טיוואן הייתה המדינה הראשונה שהחלה עוד בשנות ה-50 להדפיס על כל חשבונית שיצאה מקופה תקינה מספר סידורי מזהה. עד היום נערכת מידי חודשיים הגרלת לוטו ממוחשבת מבין כל החשבוניות שהופקו, והזוכים מקבלים מהמדינה פרסים כספיים. גם מלטה (ב-1997), סלובקיה (ב-2013) ופורטוגל (ב-2014) הפעילו תכניות לוטו דומות. הסיכוי לזכות בפרס כספי מתמרץ את הלקוחות לדרוש מנותני השירות למיניהם חשבוניות בגין הרכישה, ומשפר את גביית המע"מ.

גם מדינת ישראל פלרטטה בסוף שנות ה-70 עם לוטו החשבוניות והשיקה את "חשבונית הפרס", הגרלה אשר קוראת לציבור לשלוח למשרד האוצר קבלות ולהשתתף בהגרלה חודשית. המטרה של הגרלת "חשבונית הפרס" הייתה כפולה: לשפר את אמינות דיווחי המע"מ של המוכרים, ולעלות על מעלימי מס סדרתיים המפיקים קבלות מזויפות.

באופן לא מפתיע, גם יוון החלה לאחרונה להפעיל תכנית לוטו חשבוניות משלה כדי להילחם בהעלמות המס ובתופעת ההון השחור במדינה אשר פוגעות בגביית הכנסות המס של המדינה.

היתרונות הגלומים בלוטו חשבוניות רבים: ראשית, העלות השולית של עריכת ההגרלות הנה נמוכה מכיוון שהנפקת חשבוניות ממילא מתבצעת (או אמורה להתבצע) בכל רכישה. שנית, ההגרלה מייצרת מודעות בקרב הציבור לסוגיית העלמת המס ופועלת טוב יותר מאשר קמפיין ציבורי רגיל הפונה למוסריות הציבור. לבסוף, מדובר בתכנית אכיפה שהופכת כל לקוח לפקח של רשויות המס.

הבעיה עם תמריצים היא שיש להם השפעות לא צפויות. סלובקיה ומלטה, למשל, נתקלו בתופעה של מהמרים "מקצועיים" אשר משתתפים בהגרלות. כך, למשל, כמות החשבוניות שהגיעה ממספר מצומצם של משתתפים בהגרלה הייתה גבוהה מאוד ביחס לכמות הרכישות החודשית הממוצעת במדינה, ונבעה ככל הנראה מפיצול רכישה אחת למספר רב של רכישות (כדי לייצר חשבוניות רבות) וכן מהגשה של חשבוניות שלא נוצרו מרכישות של המגישים. בנוסף, חלק הארי של החשבוניות שהתקבלו נוצר מרכישות ברשתות שיווק גדולות, אשר אינן מעלימות מע"מ, ובכך מרבית החשבוניות המשתתפות בהגרלות כלל לא הגיעו ממוכרים החשודים בהעלמת מס.

בסופו של דבר, היכולת של לוטו חשבוניות לסייע בדיווחי מס אמת מוגבלת. מוכרים אשר מעדיפים להעלים מס יכולים להציע לחלוק את הוצאות המס שנחסכו עם הלקוח באמצעות הנחת "ללא קבלה", הנחה אשר מתחרה עם הרווח הממוצע הצפוי מהשתתפות בהגרלה. אל חשש, במאה ה-21 בעיות גביית המע"מ נפתרות בעיקר בשל מעבר טבעי של עסקאות לפלטפורמות דיגיטליות ואי הנוחות של של סחיבת שטרות כסף בארנק לעומת הקלקה בטלפון החכם. הגרלות הלוטו למיניהן יוותרו, ככל הנראה, קוריוז של העבר.

• הידיעות מעיתוני העבר נשלפו באמצעות האתר המצוין "עיתונות יהודית היסטורית" של אונ' ת"א והספרייה הלאומית. יש תמורה לאגרה.