בשנת 2016, מעריך מטבעות בחברת NGC Ancients בחן את מה שהיה אמור להיות מטבע זוז שגרתי מתקופת בר כוכבא, מטבע כסף קטן מהשנה השנייה למרד נגד רומא, אזור 134 לספירה.
המטבע הוטבע באמצעות תבניות סטנדרטיות שזוהו וקוטלגו עוד בשנות ה-80 על ידי ליאו מילדנברג בתור "סוג 39": בצד אחד אשכול ענבים, ובצד השני פך בעל ידית אחת ולולב, יחד עם המילים ש"ב לח"ר (שנה ב' לחירות ישראל) מקיפות את השוליים. יש המון זוזים כאלה ששרדו. זו הייתה עבודה שגרתית.
ואז הוא הפך את המטבע.
ליד הענבים, במעומעם אך בבירור, הופיע פרופיל רומי. אף, פה, סנטר. מתחת לאותיות העבריות, הופיעו האותיות הלטיניות: SPASIANVS AVG, שהן מה שנשאר מהכיתוב המקורי על המטבע "IMP CAESAR VESPASIANVS AVG" או "הקיסר אספיאנוס אוגוסטוס". בצידו השני של המטבע נדחקה לשוליים כתובת חלקית ששרדה מתחת לעיצוב המורדים בצורה טובה מספיק כדי לקרוא שלוש אותיות: AEA.
המעריך החזיק בידו מטבע ממרד בר כוכבא שהוטבע על גבי דנאריוס מסדרת Iudaea Capta ("יהודה נשבתה") של הקיסר אספיאנוס. וצריך קצת ידע היסטורי כדי להעריך את האירוניה המוניטארית פה.
יהודה נשבתה
בשנת 70 לספירה, לאחר שטיטוס, בנו של אספיאנוס, החריב את בית המקדש השני, עשתה רומא משהו שנהגה לעשות בדרך כלל לאחר ניצחונות צבאיים גדולים: היא טבעה מטבעות זיכרון לזכר הניצחון על היהודים. הסדרה הזו הונפקה במשך עשרים וחמש שנים תחת שלושה קיסרים (אספיאנוס, טיטוס ודומיטיאנוס) והציגה את יהודה כאישה אבלה היושבת תחת עץ תמר, לעיתים עם שבוי כפות לצידה, ולעיתים עם חייל רומי או עם אלת הניצחון עומדים מעליה. הכתובת על המטבע, למקרה שמישהו פספס את המסר, קראה: IVDAEA CAPTA, כלומר "יהודה נשבתה".
מטבעות אלו היו במחזור במשך דור שלם. מעבר לתפקיד הקלאסי של כסף כאמצעי תשלום, המטבעות הללו היו פיסות קטנות ומכוונות של תעמולה אימפריאלית, שעוצבו כך שכל מי שישלח יד אל ארנקו בכל מקום באימפריה, בבריטניה, בספרד, או בסוריה, ירגיש תחת אצבעותיו את מה שרומא עשתה ליהודים.
אין לנו מושג איך הגיע הדנאריוס הספיציפי הזה ליהודה. אולי עם אחד החיילים, אולי הסתובב לו בארנק של רומאי זה או אחר. סביר מאוד להניח שהוא לא היה "מטבע עובר לסוחר" ביהודה ושלא התגלגל הרבה במחזור. זה לא מסוג המטבעות שאתם שולפים בקאז'ואליות ומוסרים כעודף, ולא סביר שהסוחר היהודי המקומי היה זורם עם שימוש בתזכורת היומיומית הקטנה לאסון שסבו וסבתו שרדו.
מטביעים מחדש
שישים ושלוש שנים לאחר שאותו מטבע ניצחון הוטבע, אי שם בהרי יהודה ככל הנראה, לקח יהודי אלמוני את חתיכת הכסף הספיציפית ההיא, חימם אותה בכבשן עד שהמתכת התרככה, הניח אותה על הסדן, והלם בפטיש על דיוקנו של אספיאנוס עד שכמעט ונעלם לחלוטין. בצידו השני של המטבע, הוא הלם עד שמחק את את האישה האבלה. ואז הניח את דסקית המתכת הכמעט חלקה בין שתי תבניות מוכנות, והטביע עליהן אשכול ענבים ואת ההכרזה על חירות ישראל.
שום דבר במעשה הזה לא היה חדש. כל המטבעות של מרד בר כוכבא הם מטבעות שעברו "הטבעה מחדש", תהליך שבו מטבע ישן מקבל טיפול עשרת אלפים עם פרונט חדש. זה חוסך את הצורך להשיג מתכת יקרה למטבעה, וזה גם משרת את האינטרס הלאומי הפוליטי של המורדים למחוק את סמלי השלטון הרומאים ולהחליפם בסמלי מרד יהודים.
ההבדל המעניין פה הוא סוג המטבע שקיבל את הטיפול מהפטיש. על פי NGC, על אף שאנחנו מכירים המון זוזים כאלה, פחות מחמישה שהתגלו עד כה הוטבעו על גבי מטבע מסדרת הניצחון הרומי על יהודה. אני מנחש כאן שזה נובע מכך שהמטבעות האלה פשוט לא היו נפוצים בתוך יהודה. זה גם מקרה כל כך סימבולי שאני מרשה לעצמי לדמיין שהנפח היהודי התרשל בכוונה בעבודתו: השאיר קצת צללית של אספיאנוס במטבע, כמה אותיות לטיניות בצד שמרמזות על איזה מטבע זה היה, ולהבהיר שמה שהיה לא יהיה.
ההטבעה השלישית
מרד בר כוכבא נכשל. עד קיץ 135 לספירה מדינת המורדים חוסלה, ביתר נפלה, שמעון בן כוסבא היה מת, והרומאים סרקו את מדבר יהודה מערה אחר מערה. המטבעות שהמטבעה היהודית הפיראטית ייצרה נקברו בסדקי סלעים על ידי בעליהם. בעלים אשר, לעיתים קרובות, לא שרדו כדי להוציא אותם משם.
בשנת 1948, בטקס קטן בתל אביב, הוכרזה מדינת ישראל. שנה לאחר מכן, הממשלה החדשה הנפיקה את מטבעותיה הראשונים. המטבע הראשון היה מטבע ה-25 מיל, שהיה בעודף היומיומי בכיסיהם של ישראלים, נשא על גביו אשכול ענבים, שהועתק ישירות מהזוז של בר כוכבא.
בשנות ה-60 החליף אותו מטבע ה-25 אגורות ששרד בכיסם של ישראלים עד 1980, ואשר נשא לירה (כינור עתיק) בעלת שלושה מיתרים, שהועתקה גם היא ישירות ממטבעות שנטבעו במרד בר כוכבא. אבל גם הסמלים מהמטבעות שטבעו המורדים במרד הגדול הראשון קיבלו תחייה מחדש במדינת ישראל. מטבע עשרת השקלים נושא תמר וסלי פירות, דימוי שהועתק ממטבע ברונזה שטבע המרד היהודי הגדול בשנתו הרביעית, 69 לספירה. אותו מרד שאת ניצחונו עליו הנציח אספיאנוס בסדרת Iudaea Capta.
כך קרה שמטבע שמישהו הלם עליו בפטיש ב-134 לספירה, על גבי מטבע שהכריז שיהודה נכבשה, נשבתה ונשתעבדה ב-70 לספירה, הוא האב הטיפולוגי של העודף שנמצא בכיסי בזמן שאני כותב מילים אלו. סמלי המרד היהודי עדיין נמצאים במחזור, משמשים למסחר, ומונצחים על הכסף של מדינה יהודית ריבונית.
סמליו של אספיאנוס נעולים במוזיאונים.
אם נהניתם לקרוא ואתם לא רוצים לפספס את הפוסט הבא, אני ממליץ בחום להירשם לעדכונים בדוא"ל באמצעות הטופס הבא. שימו לב! אם אתם משתמשים ב-Gmail אנא וודאו שלא התגלגלנו בטעות לתיבת ה-Promotions המבאסת.
ביבליוגרפיה ולקריאה נוספת:
NGC Ancients. "Rare Overstruck IVDAEA Bar Kokhba Zuz," ngccoin.com, 2016.
Bank of Israel. "Israeli Coinage Notes – Designs and Sources."