הנתונים הכלכליים של ספרד שונים במהותם מהנתונים של מדינות אירופה "הרעות" האחרות, לפחות ערב פרוץ המשבר האירופאי. יש נטייה משום מה להתייחס לכל הכלכלות האירופאיות הפריפריאליות כעל מדינות נהנתניות שלוו יותר מכפי שיכלו להחזיר, חיו חיים של מדינת רווחה מתירנית, פרשו מעבודתם בגיל צעיר וחיו חיי נוחות בפנסיה נדיבה על חשבון המדינה. הסיפור הזה נכון אמנם ליוון ובמידה מסוימת לאיטליה, אבל הספרדים הם דוגמא טרגית למדינה שניהלה מדיניות פיסקלית אחראית יחסית, ומשבר בסקטור הפרטי דרדר אותה תוך שנים מעטות לאי יציבות כלכלית.
הנה נתונים על המאזן התקציבי של ספרד ושל ממשלות אירופאיות אחרות (ככל שהגרף יותר למעלה, הגירעון נמוך יותר). שימו לב שלספרד היה בכלל עודף תקציבי נאה בתחילת המשבר:
בשנת 2008 הממשלה הספרדית הייתה יותר שמרנית מבחינת ניהול התקציב אפילו מהגרמנים. גם סך החוב הספרדי לעומת התוצר נמוך בהשוואה לסטנדרט של מדינות מפותחות אחרות.
לנוכח נתונים אלו, קשה להבין מדוע ראש ממשלת ספרד הודיע, בלחץ של האיחוד האירופאי, על שורה חדשה של קיצוצים בתקציב הספרדי המלווה בהעלאות מיסים. הבעיה של ספרד איננה בעיית חוב, והיא לא תיפתר על ידי הורדת ההוצאות הממשלתיות.
הכל מתחיל מהנדל"ן
כמו כל משבר טוב, גם המשבר הספרדי התחיל בבועת נכסים שצמחה מהר מידי. ספרד נמצאת בין המדינות המובילות בעולם בשיעור הבעלות על בתים (בערך 80% מהאוכלוסייה מחזיקים בעלות על נדל"ן), ובמשך 15 השנים האחרונות התפתחה בספרד תעשיית נדל"ן מפותחת אשר תודלקה על ידי אשראי מבנקים ספרדים, ה-cajas, ומבנקים אירופאים אחרים, בעיקר גרמנים. הגידול העצום בביקוש לנדל"ן הוביל לעליית משכורות עבור הפועלים הספרדים בתעשיית הנדל"ן המקומית. צעירים רבים פנו לעבוד בסקטור הנדל"ן (בבנייה, עבודה שהיא אמנם פיזית אבל לצידה שכר גבוה, ובעבודות משלימות כגון סוכני נדל"ן וכו') והעדיפו זאת על פני רישום לאוניברסיטאות ורכישת מקצועות אחרים. אזרחים ממדינות אחרות, בעיקר מבריטניה, התחילו להשקיע במיזמי נדל"ן בספרד ובכך הגבירו את הביקוש.
לבסוף, כמו שקורה בכל בועה, מחירי הנדל"ן הספרדים הגיעו לנקודה שבה הם לא יכלו להמשיך לגדול, המשקיעים הזרים החליטו לצמצם השקעות, ושוק הנדל"ן הספרדי קרס כמעט בין לילה. מחירי הבתים צנחו במהלך 2008 בקרוב ל-40%, ועובדים רבים בסקטור הנדל"ן איבדו את עבודתם. הבעיה של ספרד איננה חוב ממשלתי, הבעיה היא אבטלה אדירה הנובעת מקריסת שוק הדיור במדינה.
אאוץ'
האבטלה הספרדית עומדת היום על כ-26% מהאוכלוסייה. הכלכלן זוכה פרס הנובל פול קרוגמן כתב בבלוג שלו כבר ב-2010 שהעליה בשכר של העובד הספרדי הפכו אותו ללא תחרותי אל מול העובד הגרמני. אם לספרד היה מטבע משלה, היא הייתה יכולה לבצע פיחות ובכך לשפר את עלותו של העובד הספרדי, אך אפשרות זו לא עומדת בפניה מכיוון שהיא חברה באיחוד האירופאי. לו היה איחוד פיסקלי, בנוסף לאיחוד מוניטרי, כלומר לו הייתה "ממשלה אירופאית אחת", אז המובטלים הספרדים היו מקבלים תשלומי העברה (ביטוח לאומי) ממיסים שנגבים מעובדים גרמנים. אבל המערכת הגיאו-פוליטית שנוצרה באיחוד האירופאי מונעת מהספרדים את האפשרות לתקן את מצבם.
מודלים קלאסיים כמו עקומת פיליפס מנבאים שאבטלה נמוכה מעלה את השכר הריאלי, מכיוון שיכולת המיקוח של העובדים מול המעסיקים גבוהה יותר. כאשר האבטלה גדלה, השכר הריאלי נשחק, אבל היעילות של העובדים משתפרת. ובכן, הספרדים הגיעו כבר לאבטלה של 26%, ועדיין עולה הרבה יותר להעסיק אותם מאשר את הפועל הגרמני הממוצע. זה מכיוון שקל מאוד לדרוש העלאת שכר, אבל קשה להסכים לירידה בשכר. הצעדים של ממשלת ספרד הולכים לגרום להרבה יותר אבטלה, בניסיון לשבור את השכר ולהביא אותו למטה. אפשר להשוות את הפיתרון לטיפול בכימותרפיה, שבה מנסים להביא את גוף החולה לסף מוות בתקווה שהסרטן ילך קודם.
לדעתי זוהי מדיניות נפיצה. שיעור אבטלה של 26% אולי נשמע גבוה, אבל שיעור האבטלה של הצעירים הספרדים מתקרב ל-50%. הצעירים הם אלה שיוצאים להפגין, למחות ולשרוף. אם מצבם של אלה לא ישתפר, ומהר, מחאות והפרות סדר מסוכנות עלולות לפרוץ במדינה. חוסר היכולת להפעיל מדיניות ממשלתית שתטפל בבעיה מבטאת אולי יותר מכל את הטרגדיה הספרדית. האטות נוספות בכלכלה כתוצאה מהמיסוי הנוסף יפעילו לחץ נוסף על סקטור הבנקים הלא יציב ממילא של ספרד. בלוג הבית של עיתון ה-Financial Times הבריטי פירסם את הגרף של הבנק השוויצרי, קרדיט סוויס:
בריחת הון זר מספרד. מקור נתונים: CS, מקור גרף: FT
המספרים הללו מלמדים על בריחת כספים בקצב שנתי של כ-50% מהתוצר הספרדי. זה מה שאזרחי העולם חושבים על תוכנית הצנע הספרדית. והלחץ הזה של כספים שעוזבים את המדינה יושב ישירות על הבנקים הספרדים.
הייתי שמח אם היית יכול להוסיף נתונים לגבי גבוה שכר ממוצע של העובד הגרמני אל מול הספרדי
נקודה טובה.
היו לי גרפים על עלות יחידת עבודה גרמנית אל מול ספרדית ואירית, אמצא אותם ואפרסם.
בינתיים, ראה נתונים מנורמלים לשנת 2000 (שנה אחרי האיחוד המוניטארי)
http://www.voxeu.org/sites/default/files/image/mickey_fig1.gif
גרמניה רוכבת על כולם.
שכחת להזכיר ששוק העבודה שם לא יעיל ברמות קיצוניות, קשה מאוד לפטר ולשכור עובדים, וזו הסיבה לכך שרוב האבטלה היא של צעירים. זו בעיה מבנית, שצריך לפתור אותה. וכן, בהחלט יש חובות בספרד – חובות של הבנקים ושל אזרחים שנוצרו בגלל התפוצצות בועת הנדל"ן. בסוף הכל תמיד מתנקז לחובות. גם האמריקנים, האיריים והאיסלנדים ניהלו מדיניות פיסקאלית אחראית, וביוון לעומת זאת הבנקים היו די אחראיים והממשלה לא.
ראש ממשלת ספרד הודיע על קיצוצים כי ממשלת ספרד זקוקה להרבה כסף על מנת להציל את הבנקים הספרדיים. זה לא קשה להבין… רפורמות אחרות נועדו להחזיר את התחרותיות למדינה, לאפשר למעסיקים לפטר עובדים יותר בקלות על מנת שיוכלו להוציא אולי לפנסיה מוקדמת עובדים מבוגרים ולשכור צעירים וכו'.
מה הדרך ההפוכה? מה שקרוגמן אומר, להגדיל חובות? אין הרבה כלכלנים שמסכימים איתו. מי ישלם את החובות האלו? מתי ישלמו אותם? זה די חסר אחריות.
הבעיה היא שלקיצוצים יהיו כנראה תוצאות הפוכות. פחות הוצאה ממשלתית יוביל להאטה גדולה יותר בתוצר מה שיוביל לפגיעה, בסופו של דבר, במאזני הבנקים אותם הוא רוצה להציל, לטענתך. אם האיחוד האירופאי כ"כ רוצה לשמור על ספרד, שימשיך להלוות לבנקים שלה כסף כחלק מתוכנית ה-LTRO ויתן לממשלה הספרדית לתקן את העיוותים בשוק. האלטרנטיבה היא לא בהכרח "לבזבז יותר!" אבל לקצץ, עכשיו, לא נשמע לי הגיוני – במיוחד כשמי שדורשים את הקיצוץ הן מדינות אחרות.
הטענה הלעיתים אוטומטית כי כל משבר הוא משבר של ביקוש מצרפי, ולפיכך אין לקצץ, פשוט אינה עומדת במבחן המציאות. המשבר של ספרד הוא משבר מאוד ריאלי. ראשית, בועת הנדלן שפשה בכל דרום אירופה בתדלוק כסף קל של הברון מבריסל, שנית, אובדן היצרנות של המשק הספרדי תחת חוקי עבודה מופרכים, המאפיינים מדינות עולם שלישי ולא מדינות מערב קפיטליסטיות.
כיוון שהמשבר אינו משבר של ביקוש מצרפי (אני בכל אופן לא ראיתי שמץ ראייה לכך, ומנגד ראיות רבות בכיוון ההפוך- הריאלי) אין אלא להתחיל בתהליך האיטי של התאמת ההוצאה הממשלתית לכסף שיש- מידת היצרנות הריאלית (והנמוכה, כרגע) של המשק הספרדי. להתחיל להיפטר ממדינת הרווחה.
הימנעות מקיצוץ אמיץ שיביא לקטינה בקצב צמיחת החוב (ולמעשה- יקטינו) תשים גם את ספרד בדרך החוצה. את ספרד אף אחד לא יכול לחלץ כמו יוון.
אני לא מצליח להבין מהתשובה שלך מדוע אתה מתנגד. אתה טוען בעצמך שמדובר בשילוב של בועת נדל"ן, אובדן יכולת ייצור ובעיות רגולציה. כיצד קיצוץ הוצאה ממשלתית הולך לעזור לכל זה? הפגיעה בתוצר כתוצאה מהקיצוץ "האמיץ" שאתה מציע יזניק את הכלכלה קדימה ויגרום ליזמים לפתוח את הארנקים? אין לי שום בעיה לשינויים בחוקי העבודה הספרדים (אם אתה מחפש מופרכים, לך לפורטוגל, שם זה קירקס בו לא ניתן לפטר אף אחד), אבל לא שוכנעתי שעצירת הכסף תעזור למישהו.
היד הנעלמה- ההגיון הפרדוקסלי מאחורי אי-קיצוץ הוצאה ממשלתית בזמן משבר נובע אך ורק מהטענה הבסיסית כי ישנם אמצעי ייצור מובטלים. כאשר המשבר ריאלי, כמו עכשיו, הוצאה ממשלתית *דוחקת* הוצאה פרטית. מה שהממשלה משתמשת בו בכדי לצ'פר את מקורביה הופך ללא זמין בעבור אירופאים חרוצים. הממשלתה למעשה היא רצועת חנק על הכלכלה.
על כן עליך מוטל להוכיח כי קיצוץ בהוצאות הממשלה יובילו להגדלת ההוצאה הפרטית. הסיבה שהממשלה הספרדית נכנסה מלכתחילה לשוק והגדילה את מוערבותה הייתה אוזלת ידו של הסקטור הפרטי. שים לב לגרף הראשון ברשומה – הממשלה הספרדית סיימה את 2008 בעודף תקציבי! מדיניות מושכלת זו של חיסכון לא מנעה, אלא יש שיגידו זירזה, את עליית האבטלה המפלצתית שאנו רואים כיום.
בטעות הגבתי להודעה זו מטה.
עדות- http://www.huffingtonpost.com/2012/02/16/spain-ghost-towns-real-estate-crash_n_1281032.html#s703461
"כששיווי המשקל הוא בפחות מתעסוקה מלאה – הביקושים נמוכים – הייצור קטן ויש מעט מקומות עבודה, ההכנסות נמוכות ולכן הביקושים לא עולים. המצב נקרא פער דיפלציוני. במצב זה אין שינויים במחירים.
במצב של פער דיפלציוני, יש למשק יכולת לייצר יותר ממה שהוא מייצר. ישנם אמצעי ייצור רבים מושבתים שאינם מנוצלים (מפעלים, מכונות, כח אדם וכו'). הסיבה לכך היא הביקוש הנמוך.
אם התנאים לא ישתנו לא יבחר המגזר הפרטי להגביר את הצריכה, בשל ראיה מיקרו כלכלית. גם המגזר הציבורי משנה באופן טבעי את הרצון להשקעה כדי להשפיע על תהליכים גדולים של המשק. זהו מצב של שיווי משקל באבטלה.
במצב של פער דיפלציוני יש להביא להעלאת ביקושים על ידי המגזר הציבורי. כך כסף מוכנס למשק בכמות גדולה ומתחיל להתגלגל בו. כשהביקושים מצד המדינה גדלים נוצרים מקומות תעסוקה חדשים והביקוש, גם לצריכה פרטית וגם להשקעה עסקית, גדל פי כמה מכמות הכסף שהשקיעה הממשלה וכך מתאפשרת צמיחה.
ההשקעה של הממשלה לא יכולה לנבוע מהעלאת המיסים, שכן במצב כזה יורדים הביקושים של המגזר הפרטי והעיסקי והכסף שחוזר אליהם מהממשלה אינו באמת משפיע."
השאלה היא האם אתה מאמין בנכונות התאוריה או לא היא שמגדירה באיזו מדיניות מבין השתיים לינקוט
יד נעלמה, גירעון משמעו שניגבו יותר מיסים מאשר הוצאו. לא נובע מכך שהייה חיסכון. למשל- אני יכול לקנות 1000 קג' גלידה האגן דאז, להשליח אותה למימי הים התיכון, ולגבות מבעלי העסקים מיסים בעבור 1220 קג' גלידה ולהגיד שהייתי מושכל, צייקן וחסכוני, שזה בערך המצב עסקינן. ראי את תחילת הבועה בשנת 2001:
http://www.google.com/publicdata/explore?ds=d5bncppjof8f9_&met_y=ny_gdp_mktp_cd&idim=country:ESP&dl=en&hl=en&q=spain+gdp
זו חוכמה קטנה מאוד (אפילו לפוליטיקאים) להראות עודף מסוים בתקציב כשבמדינה שלך מתנפחת בועת נדל"ן חסרת תקדים והבורסה ממריאה לשמיים.
אלא שהבועה- כשמה כן היא, בועה. ועם פיצוצה מתבצעים שינויים במבנה ההון, והתהליך הזה כרוך באבטלה. אם מקור האבטלה בשינוי במבנה ההון (דבר שלדעתי הוא ברור כשמש לאור בועת הנדל"ן האדירה שהייתה בספרד) אזי המדיניות הנכונה היא לאפשר לשוק להנזיל את ההון שהושקע בבועה ולנווט אותו לתחומים אחרים- בין לבין- תהיה אבטלה. כל הוצאה ממשלתית תדחק אז הוצאה פרטית- כי הבעיה אינה קשורה לשום ביקושים או שיווי משקל, אלא למבנה ההון.
אם את טוענת כי על אף בועת הנדל"ן, מקור המשבר הספרדי בנפילה סתמית ואקראית של ביקושים, הסבר שעל פניו הוא מגוחך לאור בועת הנדל"ן הספרדית, חובת ההוכחה היא עלייך, כמדומני.
גיא (?) – אני מניח שהתכוונת ל"עודף", ולא לגירעון. הגרף שהבאת לצערי לא מוכיח את טענותיך, כל מה שאתה מראה זה גידול (בועתי לכאורה) בתוצר. העודף התקציבי לא נבע מגביית מיסים גבוהה כדי לממן סקטור ציבורי שמן, כפי שאתה מנסה לטעון, אלא דווקא מממשלה צרה. לפני פיצוץ הבועה, בימי ניפוחה, הייתה הממשלה הספרדית צרה יותר מהגרמנית למשל, ובוודאי פחות מהצרפתית או השבדית. ראה את הגרף הבא (מקור נתונים- הבנק העולמי)
https://shulit.com/wp-content/uploads/2012/08/GofGDP.png
ברשומה רשמתי במפורש שהסיבה לנפילה היא פיצוץ בועת הנדל"ן, ולא נפילה "סתמית". השורה התחתונה שלי היא שהבועה הזאת לא תודלקה על ידי כספי ציבור, אלא על ידי השקעות פרטיות. עם פיצוצה הבלתי נמנע, הסקטור הפרטי נמנע מהשקעות במדינה. הגרף האחרון שצירפתי ברשומה מראה כיצד המשקיעים מושכים את כספיהם מהבנקים הספרדים. אתה אומר שהבעיה היא במבנה ההון, אני טוען שעוד מעט לא יישאר הון. זה המקום של הממשלה להיכנס ולייצב את המערכת. נכון, זה מנוגד לתורה שעלינו גדלנו, ומילטון פרידמן מתגלגל בקיברו, אבל להגיד אוטומטית "יש משבר, צריך לקצץ" גרוע כמעט כמו להגיד אוטומטית "ביקוש מצרפי, תתחילו להדפיס!". האמת נמצאת באמצע.
באותה נשימה אודיע שזו התגובה האחרונה שלי לדיון (המעניין!). אם תרצה להמשיך לדון בנושא אשמח לעשות זאת בדוא"ל. סביבת התגובות של הבלוג לא בנויה לדיונים ארוכים בנושא. תודה על העניין בבלוג ולדעתי דווקא תסכים עם הרשומה הבאה.
חן, אלא שהבעיה כאן אינה בעיה של שיווי משקל- כיוון שמקור המשבר ריאלי. הבעייה, לאחר בועה, היא במבנה ההון. הכלכלה הספרדית לא נמצאת בשיווי משקל, אלא בתהליך משברי של ארגון מחדש מבנה הייצור. תהליך זה כרוך באבטלה, וכיוון שלא מדובר בשיווי משקל- הצאה ממשלתית דוחקת הוצאה פרטית והגדלת ההוצאה תהיה הרסנית, גם לו תסופק בחינם אין כסף (שזה לא המצב, היא תפשוט את הרגל הרי).