כסף רפאים: הדולר של האיטי

כל רשומה העוסקת בשאלה "מהו כסף?" תמיד תתחיל בהסבר על כך שכסף הוא פיתוח טכנולוגי חשוב שנועד להקל על החברה בניהול כלכלה מתפתחת. קשה לנהל מערכת מסחר מתקדמת כאשר עלינו לזכור את שערי החליפין של עיזים ללחם פרוס ולשעות עבודה של סנדלר. הכסף מסייע לנו, בין היתר, על ידי סיפוק יחידת חישוב מוסכמת ופשוטה לקביעת עלויות של מוצרים ושירותים (מה שמכונה בלעז: Unit of Account).

תיירים המבקרים בהאיטי, המדינה הענייה השוכנת באיים הקריביים, עשויים לגלות בעודם מטיילים בשווקים שבאי שהמחירים רשומים בשני מטבעות שונים. בחלק מהעסקים, בעיקר המבוססים שבהם, יצוינו המחירים של המוצרים הנמכרים בגורד (Gourd). מנגד, בבסטות בשוק, במכולות ובמקומות שעדיין מוכרים בעיקר לתיירים הם עשויים להיתקל במחירים הנקובים דווקא בדולר האיטי (Haitian Dollar). התמחור בדולר האיטי תמיד מבלבל תיירים, בעיקר מכיוון שאין מטבע כזה. המחירים באותן חנויות נקובים, אפוא, במטבע שלא ניתן לשלם איתו.

המטבע הרשמי של האיטי הוא הגורד, זאת עוד מהמאה ה-19. הסוחרים בהאיטי מצפים לקבל תשלום בגורד, אבל מציינים את המחירים בדולר האיטי, מטבע שכאמור לא קיים. בפועל, דולר האיטי אחד (שלא קיים) שווה ערך לחמישה גורד (שכן קיים). כך, למשל, מוכר עשוי לדרוש "3 דולר האיטי" עבור אשכול בננות (כלומר, 15 גורדים), לקבל תשלום בשטר של 20 גורדים ("4 דולר האיטי"), ולהחזיר "עודף של דולר האיטי" בדמות 5 גורד. התהליך הזה יחייב הן את המוכר והן את הקונה להכפיל ולחלק ב-5 בכל טרנזקציה. מן הסתם מדובר במוסכמה אשר מבלבלת תיירים לאי, ומדריכי תיירים כמו הלונלי פלאנט מזהירים מפניה:

In practice, most Haitians refer to the Haitian dollar (H$) when quoting costs (…) It’s a system seemingly designed to perplex short-term visitors. When buying something, always check what people mean when quoting the price, eg whether a hundred is in gourdes or dollars (in which case it’s 500 gourdes).

אז מה רוצים סוחרי האיטי מהתיירים ומעצמם? מדוע לא לצטט את המחירים במטבע שמשמש בפועל במסחר, אלא לעשות עיקוף דרך מטבע שלא קיים? שיעורי המבוא לכסף לימדו אותנו שהוא אמור להיות פיתוח טכנולוגי שמקל על המסחר, אבל דומה שהכסף בהאיטי רק מסרבל אותו. כדי להבין מאין הגיח הדולר של האיטי, ושער החליפין הקבוע של 1:5, עלינו לחזור למלחמת העולם הראשונה.

ב-28 ביולי 1915, כוח של 330 חיילי מארינס אמריקאים נחת בפורט-או-פרנס והחל את כיבוש האיטי בידי ארצות הברית כדי לרסן שאיפות גרמניות באזור בתקופת מלחמת העולם הראשונה. הכיבוש הסתיים רק באוגוסט 1934. בשנת 1919 החל הממשל האמריקאי ברפורמה מוניטרית והחליף את כל שטרות הגורד הקיימים בהאיטי בסדרה חדשה של שטרות גורד שהונפקה על ידי הבנק המרכזי החדש בהאיטי, שהיה מוסד בבעלות פרטית של בנק אמריקאי. שטרות הגורד החדשים היו ניתנים להמרה ביחס של 5 גורד לדולר אמריקאי אחד. בצורה הזו קיבעו את ערך הגורד לערכו של הדולר, כפי שיעשו זאת 25 שנה לאחר מכן לכל המטבעות העיקריים בעולם בהסכם ברטון-וודס.

ההסכם הזה נמשך גם לאחר שהאמריקאים עזבו את האיטי, ונשאר בתוקף עד שנת 1989. בדיוק- עד לפני 30 שנה, שוויו של הגורד עמד על חמישית דולר – בונקר. לחצים על רזרבות המט"ח של האי גרמו לממשלה לזנוח את ההצמדה, ומאז שוויו של הגורד ההאיטי נחלש בהדרגה (וגם לא בהדרגה), ושווה פחות ופחות.

אבל המוסכמה החברתית לפיה חמישה גורד שווים ל"דולר" אחד נשארה. אמנם אף אחד לא ימיר היום חמישה גורד לדולר אמריקאי אחד, אך מתוך הוואקום נוצר לו "דולר האיטי", מטבע דמיוני שמחליף במסחר את הדולר האמריקאי. כך ממשיכים האזרחים בהאיטי לצטט אחד לשני מחירים ב"דולרים" (הם משתמשים במונח "דולר האיטי" רק כשהם מדברים עם זרים) ולהשתמש בגורדים כרגיל. יש משהו מוזר בהסבר הזה, מכיוון שחלפו כבר שלושה עשורים מאז בוטלה ההצמדה לדולר. גם כאשר מדינות אירופה הצטרפו לגוש האירו הייתה תקופת ביניים קצרה בה עדיין אנשים דיברו במונחי המטבע הישן ("לירות, מארקים, גילדנים") אך שילמו במטבע אחר (האירו), אך תקופה זו הייתה קצרה מאוד. אף מוכר בגרמניה לא יעז להציג לכם מחירים בדויטש-מארק.

פדריקו נויברג (Neuiburg), אנתרופולוג שפרסם מאמר על "הכסף המדומיין של האיטי", טען כי החל מ-2007 מנסה הממשלה להילחם בשימוש בדולר האיטי. היא רואה בו סממן של נחשלות המדינה, המעודד "גישה סכיזופרנית" לביצוע חישובים. הממשלה אסרה בחוק על ציון מחירים בדולר האיטי, אולם אלו עדיין מופיעים במקומות פחות מפוקחים, ועל פי נויברג, המונח "דולר" במשמעותו "חמישה גורדים" נשאר שגור בפי התושבים. הדולר נהפך לחלק מהשפה, ואת זה, קשה יותר לשנות. התקווה ככל הנראה תגיע מהדור הצעיר אשר מחשיב את השימוש בדולר האיטי ל"מנהג של זקנים", וכך ההיפסטרים של היום עשויים להיות המהפכנים המוניטאריים של המחר.

הדולר של האיטי הוא אנומליה. אם כסף אמור להקל עלינו בעת ביצוע מסחר, במקרה הזה הוא רק מסרבל. תיירים בהאיטי סבורים שהמוכרים מנסים לדפוק אותם, ופעמים רבות מתבלבלים בין המונח דולר האיטי לדולר האמריקאי ולכן מפריזים במחיר שהם רואים. בהרבה מובנים, מטבע הרפאים של האיטי הוא נטל על הכלכלה שהציבור מתקשה להיפטר ממנו. בפוסטים נוספים בעתיד נדבר על אנומליות נוספות של כסף, ונראה שהמציאות לא תמיד מתיישרת לפי התיאוריה.