אם אתם עוקבים אחר נושאים הקשורים לתיאוריה מוניטרית בבלוגוספירה וברשתות החברתיות, סביר שכבר שמעתם על הביטקוין (Bitcoin), המטבע הווירטואלי המוצפן. השאלות על המטבע והדיונים סביבו התחזקו לאחרונה כתוצאה מהד תקשורתי לו הוא זוכה בעיתונות הממוסדת. איתי להט מכלכליסט אף העניק לו את התואר "המטבע הווירטואלי שמאיים על הסדר המוניטרי בעולם". ברשומה זו אני מקווה להיות הרבה פחות דרמטי. הביטקוין הוא משחק מעניין של תיאוריה מוניטרית, אבל לא מועמד להחליף אף מטבע ממשלתי. יש שורה של גורמים שמנסים לפמפם את השימוש במטבע כתחליף ריאלי לסל המטבעות הקיים, אבל בשורה התחתונה, הביטקוין לא יציל אותנו.
אני חושב שניתן לסווג בהערכה גסה את משתמשי הביטקוין לשלושה טיפוסים שונים:
הראשון הוא הקונספירטור הפראנואיד. טיפוס זה משוכנע שהממשלה היא האויב שלו, ושהמיסים שהוא משלם הם מזימה לגזול את עמל האנושות ולהעבירו לידי המעטים ששולטים בכיפה. טיפוס זה רואה בביטקוין יתרון גדול בביצוע עסקאות בצורה אנונימית, לא שקופה, שתגן עליו מרדיפה ממשלתית או מתשלום מיסים חלילה. תוכלו לזהות את הטיפוס דרך תמונתו של פרדריק בסטייה המתנוססת בפרופיל הפייסבוק שלו. אני לא רוצה להיכנס לוויכוח על תיאוריות קונספירציה, אבל הביטקוין הוא לא הפתרון הרצוי עבור טיפוס מהסוג הראשון, וברשומה זו אנסה להסביר מדוע.
השני הוא האידיאליסט שרוצה לשנות את השיטה המוניטרית העולמית מכיוון שהיא תוביל את האנושות לאבדון. לדעתו, הביטקוין הוא פתרון טוב מכיוון שהוא מפקיע מידי הממשלה את היכולת להדפיס כסף או לשלוט בהיצע הכסף. שוב, לא נתווכח כאן על תיאוריות מוניטריות, אבל הביטקוין הוא פתרון גרוע גם עבור המהפכנים המוניטאריים.
השלישי הוא התמים, שצפה בכמה סירטוני יו טיוב וקרא מספר הודעות שיווקיות, לא בדיוק מבין איך העסק עובד אבל השתכנע שהשקעה בביטקוין תהפוך אותו לאיל הנפט הבא.
אז מהן הבעיות בביטקוין?
א. אין סמכות.
מאחורי הביטקוין לא עומד כלום. המטבע לא מגובה בדבר, מלבד ביכולת (המוטלת בספק) של המחזיק במטבע להמיר אותו לדולר או למטבע אחר בכל עת. כוחו של המטבע היום נגזר מהעובדה שיש עוד אנשים שיהיו מוכנים לתת לכם שטרות של כסף אחר בתמורה לביטקוין שלכם. אמת, יש מספר זניח של עסקים שיסכימו לקבל ביטקוין בתור צורה של תשלום, אבל גם הם מתבססים על היכולת שלהם להמיר, בסופו של דבר, את הביטקוין שיקבלו ממכם לדולרים.
יש שטוענים שגם מטבעות ממשלתיים מתקיימים רק בזכות "האמון המדומיין" של אזרחי המדינה והעולם שמוכנים לקבל אותם כתשלום, אבל למעשה, הדולר, השקל, האירו וכל מטבע אחר שמונפק על ידי סוכנות ממשלתית מגובה באמון וביכולת האשראי של הגוף המנפיק אותו (The full faith and credit…). מדוע זה חשוב? ובכן, ניקח לדוגמא את ממשלת ארצות הברית אשר מכירה בדולר שלה בתור הלך חוקי (Legal Tender) ומאפשרת לאזרחיה לשלם את המיסים שלהם באמצעות המטבע הזה. מכיוון שלא תוכלו לשלם את המיסים שלכם בביטקוין (או בשקי חיטה, לצורך העניין), ומכיוון שתהיו חייבים לשלם מיסים, בסיס הכסף תמיד יהיה המטבע הממשלתי.
בואו נחשוב על בעל חנות מכולת ישראלי שהסכים לקבל תשלומים בביטקוין. ראשית, הוא יצטרך למצוא ספקים שמוכנים לקבל תשלום בעבור הביטקוין ועובדים שמוכנים לקבל את משכורתם במטבע זה. גם אם נניח שהצליח להתגבר על הבעיה הזו, הוא יהיה חייב להעביר לממשלה על כל מכירה את שיעור המע"מ בגין העסקה. אם רכשתם כיכר לחם בביטקוין השווה ערך ל-100 שקלים, הממשלה דורשת לקבל 17 שקלים, והיא לא מוכנה לקבל תשלום בביטקוין. מכיוון שידידנו, מוכר המכולת האידיאליסט, לא מעוניין לשבת בכלא בגין העלמת מס, הוא יאלץ להמיר את הביטקוין שברשותו לשקלים כדי שיוכל לשלם את המס. כלומר, הדרך היחידה בה הוא יהיה מוכן מלכתחילה לקבל ביטקוין היא אם יבטיחו לו שיוכל להמיר את הביטקוין לשקלים בכל זמן. אם הוא ממילא מסתמך על יכולת ההמרה לשקל, נשאלת השאלה מדוע שירצה לקבל תשלומים בביטקוין מלכתחילה?
ניסוי מחשבתי זה פוסל כל מטבע אשר איננו מוכר על ידי סמכות ממשלתית כהלך חוקי מלהפוך אי פעם למטבע מרכזי. בעלי חנויות, בעלי עסקים, נותני שירותים, יצרני סחורות ושאר בעלי מלאכה לא יכולים להתחמק מתשלום המיסים, ולכן יאלצו תמיד להסתמך על הדולרים, או על השקלים בתור בסיס המטבע שלהם. כמות האנשים שיוכלו לייצר מוצרים או שירותים "בסתר" תמיד תהיה מוגבלת לאחוז שולי מהאוכלוסייה, וכך גם השימוש במטבע המחתרתי שלהם. להרחבה על נושא המיסוי והילך חוקי, אני מפנה למאמרו המצוין של ד"ר דרור גולדברג בנושא [PDF].
ב. זה לא בדיוק אנונימי
יש הטוענים כי כוחו של המטבע טמון ביכולת לבצע בעזרתו תשלומים אנונימיים. גם לשקל וגם לדולר יש יכולת דומה. קוראים לה מזומן. אם יש גורם שדורש ממכם להזדהות בעת ביצוע עסקה ומסרב לקבל מזומן, הוא ידרוש ממכם להזדהות גם בעת ביצוע עסקה בביטקוין.
אבל למזומן יש יתרון נוסף כגורם אנונימי. אם נעצרתם על ידי המדינה בחשד לעבירה פלילית (כמו, לדוגמא, חשד להלבנת הון), היא תוכל לדרוש ממכם להעביר את מפתחות ההצפנה שברשותכם. חוקים כאלה קיימים בבריטניה, בארה"ב, באוסטרליה ובדרום אפריקה. הדין בארץ מעורפל יותר (ראו כאן דיון מעניין בנושא), אבל הנקודה היא שהמחשב שלכם מכיל את כל היסטוריית העסקאות שאי פעם ביצעתם בביטקוין, והיא מגובה במחשבים של עשרות אלפי אנשים אחרים. ברגע שמסרתם לממשלה את מפתחות ההצפנה שלכם, הממשלה יודעת על כל עסקה שביצעתם. לא כך הדין בביצוע עסקה במזומן.
ואם כבר בנושא אנונימיות, מחקר מעניין של מרטין האריגן כבר הציג כיצד רובן המוחלט של עסקאות הביטקוין אינן אנונימיות, וכיצד למסלקות ביטקוין מרכזיות יש גישה למידע רב יותר על המשתמשים שלהם.
ג. Money For Nothing ומנגנון שמזכיר פירמידה
היתרון הגדול, כביכול, של הביטקוין הוא ניתוקו מסמכות מוניטרית. תומכי הביטקוין מפנים אצבע מאשימה לעבר נגידי בנקים מרכזיים ברחבי העולם שבלחיצת כפתור יכולים להדפיס כמה כסף שרק ירצו, להשמיד את ערכו, או לחלק אותו לקבוצות לחץ כאוות נפשם. אבל מה שחשוב להבין זה שבנק מרכזי לא מדפיס כסף ומשליך אותו על אנשים ממסוקים. בנק מרכזי בדרך כלל מזריק כסף למערכת דרך רכישה של נכסים בשוק החופשי (איגרות חוב ממשלתיות לרוב, כמו בתוכנית ה-QE של ארצות הברית) או על ידי מתן הלוואות לבנקים שמלווים את הכסף הלאה. במילים אחרות, הכסף ניתן כנגד נכסים פיננסים.
לא כך עם הביטקוין. נושא יצירת הכסף בביטקוין מזכיר יותר תכנית פירמידה מאשר מערכת מוניטרית. הביטקוין נוצר על ידי "כרייה" שלו, על ידי הסיכוי של המשתמשים שמשקיעים כוח חישוב ברשת הביטקוין לפתור פאזל מתמטי. אלו שמצליחים מקבלים 50 ביטקוין שמופיעים בחשבונם. כנגד מה ניתן הכסף החדש הזה שהוזרק למערכת? התשובה הקצרה היא שכנגד כלום. אף אחד לא עבד, ייצר או העניק שירות שיצר ערך כלכלי אמיתי לאף אדם אחר. מעבר לכך, מכיוון שקצב הגידול היורד בבסיס הכסף של הביטקוין, נוצר מצב שמשתמשים ראשוניים במערכת הרוויחו הרבה יותר ביטקוינים "חינמיים" מאשר משתמשים אחרים בשיטת הקודם זוכה. כדי להגיע היום ל"כרייה" מוצלחת נדרשת עבודה מורכבת יותר פי 1,000,000 (לא הגזמה, נתון אמיתי) מאשר בתחילת הפרויקט. האם זה נשמע למישהו כמו בסיס איתן לבנות עליו מערכת מוניטרית? האם מישהו היה רוצה להצטרף מרצון למערכת שבה לקודמים לפניו יש יתרון משמעותי על פניו?
בשיטת הביטקוין, שורה של אנשים שלא תורמים דבר לכלכלה העולמית מקבלים כסף מאוויר במשך שנים. לאחר מכן, לא יווצרו עוד מטבעות. המשתמשים הראשונים בביטקוין (ה-Early Adopters, שמנסים לשכנע משתמשים חדשים לעבור לביטקוין) בסה"כ מנסים להעביר אנשים נוספים לשיטה פיננסית שבה יש להם יתרון מובהק על החדשים. אני מאמין שיש לא מעט אידיאליסטים שמקדמים את הביטקוין מתוך אמונה ביתרונותיו (יהיו אשר יהיו), אבל אין ספק שיש לא מעט ספקולנטים שירוויחו לא מעט מהגדלת הביקוש לביטקוין, ממנו יש להם כמות נכבדה כיום.
ד. בעיית נזילות
פרופ' עדי שמיר, פרופסור ישראלי חתן פרס טורינג ופרס ישראל, שעל שמו רשומות לפחות שתי המצאות ששינו את פני אבטחת המידע המודרנית (קריפטאנליזה דיפרנציאלית ואלגוריתם RSA), הוא מבין המומחים הגדולים בעולם לתיאוריה של הצפנה ואבטחת מידע. באוקטובר 2012 פירסם שמיר ביחד עם דורית רון מאמר שמבוסס על מחקר התנודות של הכסף ברשת הביטקוין. תוצאותיו הובילו לאחד הדיונים הסוערים ביותר בפורומי הביטקוין, אבל בפועל הם רק איששו את מה שמתנגדי ביטקוין מסוימים טענו במשך זמן ממושך.
אחת המסקנות של שמיר מהמאמר היא ש-78% ממטבעות הביטקוין הם פאסיביים, כלומר לא משתתפים במסחר שוטף. מתוך 3.12 מיליון כתובות ביטקוין, השייכות לבערך מיליון וחצי משתמשים, יש 609 אלף כתובות שרק צוברות מטבעות, אבל לעולם לא משלמות בהם. מדובר ביותר מ-7 מליון מטבעות ביטקוין (כרגע יש קצת יותר מ-9 מיליון מטבעות ביטקוין בעולם). מרבית המטבעות "שנחסכים" הם מטבעות "ישנים", כלומר כאלה שנוצרו לפני יותר מ-3 חודשים. ממצא זה מתחבר לטענה שהעליתי קודם לגבי היתרון לראשונים (ולמפעילי המחשבים בעלי כוח חישוב מהיר).
אבל הנקודה המעניינת ביותר לגבי הנזילות של הביטקוין מגיעה דווקא מהממצא השני של שמיר ורון, שגילו שכמעט כל העברות הביטקוין הגדולות (מעל 50,000 BTC) קשורות לעסקה אחת גדולה שבוצעה בשנת 2010. הכספים מועברים בסירקולציה בין כתובות שונות, כנראה מתוך מטרה להסוות את צורת העברת הכספים. הנה הציטוט מתוך המאמר:
"We discovered that almost all these large transactions were the descendants of a single large transaction involving 90,000 Bitcoins which took place on November 8th 2010, and that the subgraph of these transactions contains many strange looking chains and fork-merge structures, in which a large balance is either transferred within a few hours through hundreds of temporary intermediate accounts, or split into many small amounts which are sent to different accounts only in order to be recombined shortly afterwards into essentially the same amount in a new account."
במילים אחרות, אין באמת נזילות ברשת הביטקוין. למרות המספרים המרשימים שרשת הביטקוין מנסה להציג, רוב הכסף שוכב "מת" באיזה חשבון ולא משמש לדבר, וההעברות הגדולות בכסף שכן נמצא בשימוש לא משמשים כנראה לרכישות אלא רק העברה מכיס לכיס. המסחר בביטקוין הוא הרבה פחות נפוץ משמנסים למכור לכם.
ה. אין החזרות
העברתם למישהו כסף בטעות? רכשתם סחורה ולאחר מכן התחרטתם? לא קיבלתם את השירות שציפיתם לו ואתם רוצים לבטל את התשלום? חבל. בביטקוין הכסף כבר יצא מחשבונכם. בעל החשבון האנונימי אליו העברתם את הכסף יכול היה כבר לפתוח 20 חשבונות חדשים ולנתב את הכספים ביניהם. אין למי להתקשר כדי להתלונן.
ו. היפר דיפלציה
הבעיה המרכזית עם הביטקוין היא שהוא מתכנס לכמות סופית של מטבעות. האלגוריתם בנוי כך שבסופו של דבר לא יווצרו יותר מ-21 מליון מטבעות ביטקוין, נקודה. תומכי הביטקוין מנסים להצביע על העובדה שניתן לחלק ביטקוין לעד 8 ספרות אחרי הנקודה, כך שבפועל קיימים יותר מטריליון מטבעות, אבל זוהי לא הנקודה. הכמות האבסולוטית של הכסף לא משנה. מה שמשנה הוא קצב הגידול של הכסף. עבור הביטקוין, קצב הגידול נראה משהו כזה:
קצב הצמיחה של הביטקוין
בסופו של דבר יתייצב על 21 מליון מטבעות
הבעיה היא שהאנושות צומחת ואיתה הכלכלה. כאשר הכלכלה צומחת בקצב מהיר יותר מקצב גידול המטבע, התוצאה היא לחץ דיפלציוני. יש שלוש בעיות מרכזיות עם דיפלציה: הראשונה היא, כשאנשים מצפים לדיפלציה, הם מעדיפים לצמצם צריכה ולא ללוות. תחשבו על זה ככה: אתם רוצים לקנות אוטו חדש ב-100,000 שקל, אבל אתם יודעים שאם תחכו שבוע, תוכלו לקנות אותו ב-90,000 שקל. סביר להניח שתעדיפו לדחות את הצריכה. הבעיה היא שכעבור שבוע תעמדו בפני החלטה בעייתית לא פחות. האם לקנות את הרכב ב-90,000 ש"ח, או לחכות עוד שבוע ואז לקנות אותו ב-81,000 ש"ח. כאשר תחזרו שבוע לאחר מכן, תמצאו שבעל הסוכנות למכירת רכבים פשט רגל, כי אף אחד לא קנה אצלו. וזה בדיוק העניין עם דיפלציה, "לשבת על הכסף" היא אופציה כל כך מפתה.
הבעיה השניה נובעת מכך שאם המחירים נופלים, על המשכורות ליפול באותה רמה. אם אני בתור בעל עסק צריך להוריד את מחירי המוצרים שלי ב-10% מידי שנה, עלי להוריד גם את המשכורת הנומינלית של עובדיי ב-10% מידי שנה (או לספוג את ההפסד בעצמי). עכשיו, אני מאחל לכם בהצלחה לשכנע אנשים לקצץ ממשכורותיהם עם גרפים של דיפלציה וטיעונים בנושא "שכר ריאלי". יש סיבה בגינה כלכלנים מניחים כי המשכורות "קשיחות" כלפי מעלה.
ולבסוף, הבעיה השלישית והכי פחות אינטואיטיבית היא שבעלי החוב (יש לכם מינוס? זה אתם) נמצאים במצב גרוע יותר תחת דיפלציה. הם לווים 100 שקל היום, ומחר צריכים להחזיר את 100 שקלים בתוספת ריבית, אבל ה-100 שקלים הללו "שווים" הרבה יותר מ-100 השקלים אותם לוו – כוח הקניה שלהם גדול יותר. עכשיו, צופה מהצד יגיד שזה לא משנה הרבה. בעלי החוב "מפסידים", אבל האנשים שמלווים להם את הכסף (הנושים) "מרוויחים", ולכלכלה בסופו של דבר זה לא משנה. העניין הוא שכאשר מצבם של בעלי חוב נעשה רע יותר, הם נוטים לצמצם את צריכתם. כלומר בעל חוב בסביבה דיפלציונית מצמצם את צריכתו הרבה יותר מאשר בסביבה רגילה. ואילו נושה בסביבה דיפלציונית לא נוטה להגדיל את צריכתו בצורה שמכסה על כך – לא מדובר במשחק סכום אפס (למי שרוצה הרחבה, הנה מאמר בנושא של אירווינג פישר [PDF]).
הבעיה עם הרבה מהתיאוריות החדשות שצצות ומנסות להחליף את השיטה המוניטרית היא שהאינפלציה הפכה אצלן למילת גנאי, והדיפלציה נתפסת כתופעה חיובית. האמת היא שמה שאנחנו באמת צריכים הוא יציבות מחירים. לא אינפלציה, ולא דיפלציה. בשיטה הקיימת אנחנו יכולים לדרוש מנציגינו להגיע ליציבות מחירים או לפטר אותם אם הם לא עומדים ביעדים. בשיטת הביטקוין, לא נוכל לעשות כלום חוץ מלצפות בכלכלה נעצרת.
ז. תנודתיות המטבע
שער החליפין של המטבע (המקובל לפי מסלקת Mt. Gox) לעומת הדולר סובל מתנודתיות ממוצעת של בערך 8%-9%. זו תנודתיות שגבוהה בערך פי 3 מזו של סל מניות בבורסה. ז"א ש"השקעה" בביטקוין היא תנודתית יותר (ומכאן מסוכנת יותר) מאשר רכישה של תעודת סל בבורסה. אנשים לא אוהבים לקבל משכורות במטבעות תנודתיים, הם לא אוהבים להנפיק חוב במטבעות תנודתיים, הם לא אוהבים לחתום על חוזי יבוא/יצוא עם מטבעות תנודתיים, והם לא אוהבים שחייבים להם כסף במטבעות תנודתיים. רק ספקולנטים של מטבעות אוהבים מטבעות תנודתיים.
לסיכום
הביטקוין הוא לא הפתרון אותו מבקשים שלושת הטיפוסים שציינתי לעיל. הוא לא יגן על המשתמש, בטווח הארוך, מחיטוטיה של הממשלה. הוא לא יאפשר לאידיאליסט לשנות את השיטה המוניטרית העולמית, על כל פנים – לא לשיטה טובה יותר, והוא אולי יקנה רווחים מהירים ספקולנט האמיץ, אבל באותה מידה יכול לרושש אותו במהירות. אם אתם רוצים לשחק עם הביטקוין, תהנו. אבל אל תשרפו את שטרות הנייר שלכם עדיין.
