מכתב פתוח לאוהדי הביטקוין

בשנת 2013 פירסמתי את הפוסט הראשון והיחיד שלי בבלוג על הביטקוין.

את הפוסט סיימתי במילים: "הביטקוין […] לא יגן על המשתמש, בטווח הארוך, מחיטוטיה של הממשלה. הוא לא יאפשר לאידיאליסט לשנות את השיטה המוניטרית העולמית, על כל פנים – לא לשיטה טובה יותר, והוא אולי יקנה רווחים מהירים לספקולנט האמיץ, אבל באותה מידה יכול לרושש אותו במהירות. אם אתם רוצים לשחק עם הביטקוין, תהנו. אבל אל תשרפו את שטרות הנייר שלכם עדיין."

בתקופה האחרונה דרשו ממני קוראים שונים (וחברים שמאשימים אותי בכך שהם לא מיליארדרי-קריפטו היום) לכתוב פוסט מעודכן. אחרי הכל, הביטקוין כבר נושק ל-14,000$, ומטבעות אלטרנטיביים אחרים צצים תחת כל בלוקצ'יין רענן. ככל שהשווי עולה, אנשים אשר מרוויחים כסף מההימור המוצלח שלהם מנסים לבנות נארטיב שיסביר את הצלחת הביטקוין. כאילו שלהרוויח הרבה כסף זה לא מספיק, חשוב לאנשים מסוימים להסביר מדוע הביטקוין הוא המצאה נפלאה והשקעה מעולה. הפוסט הזה הוא מכתב פתוח לאוהדי הביטקוין, אבל גם לאנשים שיושבים בצד ומנסים להבין מה נסגר עם העולם. הטענות שלי הן פשוטות: הביטקוין הוא כסף רע, אמצעי תשלום נוראי, ומכשיר מסוכן כדי להמר עליו את העושר שלנו.

זה לא אומר שהשווי שלו לא יכול להמשיך לטפס הלאה. ג'ון מיינארד קיינס אמר בזמנו ש"השוק יכול להישאר לא רציונלי יותר זמן מאשר אתם יכולים להישאר נזילים". בעולם שבו ציור שאולי צויר על ידי ליאונרדו דה וינצ'י ואולי לא נמכר ב-450 מיליון דולר, הבלוגר החכם ילמד להיזהר מלתת תחזיות. אבל הפואנטה שלי היא שאין בסיס ריאלי לנארטיבים שתומכים בהמשך עליית הביטקוין. המחיר שלו הוא ספקולציה טהורה, מכיוון שהתועלת שלו הן ככסף והן כנכס מוטלת בספק.

בואו נודה על האמת: הביטקוין הוא אמצעי תשלום נוראי.

מעולם לא הצלחתי להבין מדוע כ"כ הרבה מהמשקיעים (מהמרים?) בביטקוין מתעקשים למכור את הנראטיב לפיו הביטקוין עומד להפוך את המערכת הבנקאית על פיה ולהחליף את המטבעות המסורתיים הממשלתיים. יש משהו ממכר בסיפור הזה, שגורם לכל משתמש שמוריד ארנק דיגיטלי להרגיש כמו גיא פוקס מודרני. המציאות, כמובן, מספרת סיפור אחר לחלוטין. אחת הדרישות המרכזיות מכסף היא שישמש אמצעי תשלום נוח לעסקאות. ככל שעובר הזמן, גם המעודדים הגדולים ביותר של הביטקוין נאלצים להודות שכמדיום לביצוע תשלומים הוא מהווה פיתרון רע במיוחד.

לאחרונה התבשרנו ש-Steam, חנות המשחקים הממוחשבים הפופולארית, הפסיקה את התמיכה שלה ברכישות באמצעות ביטקוין. החברה חזרה על הסיבות המוכרות שבעטיין חלק נכבד מהקמעונאים שהתפתו לקבל ביטקוין הודיעו שהם מוותרים:  עמלות ההעברה דרך רשת הביטקוין אשר הפכו ללא תחרותיות אפילו מול המערכת הבנקאית הישנה והמסורבלת, ובעיקר התנודתיות הגבוהה בשער הביטקוין. הנה Geektime עם הסבר מצוין:

בחברה מסבירים כי כאשר לקוח מבקש לבצע רכישה בחנות באמצעות ביטקוין, הלקוח מתבקש להעביר סכום מסוים של ביטקוין ל-Steam בהתאם לשער הביטקוין הנוכחי ומחיר המשחק בתוספת סכום העמלה הנדרשת לרשת הביטקוין. ערך הביטקוין מובטח למעשה לפרק זמן מסוים מאוד. במידה והעסקה או ההעברה לא מתבצעות בפרק זמן שבו ערך הביטקוין נשאר זהה, ישנו צורך בתיקון מחיר העסקה העדכני. הלקוח נדרש להעביר עוד ביטקוין בכדי להשלים את שווי העסקה העדכני, או שהחברה נאלצת לזכות את הלקוח בהתאם לשווי העסקה העדכני. בשני המקרים, כך לדברי החברה, הלקוח נאלץ לשלם שוב את עמלות ההעברה הגבוהות ממילא. גם אז, שער הביטקוין עשוי לנוע ולגרום שוב לשינוי בעסקה עד אשר הזיכוי או ההשלמה יתבצעו, וחוזר חלילה.

אכן, כחברה רצינית Steam לא יכולה להרשות לעצמה לפעול בתנאים כאלה. הפסקת השימוש בביטקוין על ידי Steam הייתה מיוחדת מסיבה אחת מרכזית – בוצעה הכרזה פומבית על הפסקת השימוש. קמעונאים רבים גילו כי הדרך לפרסום מהיר עוברת דרך הכרזה בומבסטית שמעתה גם הם יקבלו תשלום בביטקוין באתרם. כעבור מספר חודשים, כאשר הבעיות שצוינו לעיל מתבררות, או כאשר המוכר מגלה שרמת התשלומים במטבע הדיגיטלי מהווה שיעור זניח לחלוטין ממחזור העסקים שלו, הוא בדרך כלל מעלים בשקט את אפשרות התשלום. הקמעונאית המקוונת Overstock מצאה שיטה משלה לטפל בתנודתיות של הביטקוין: היא פשוט ממירה רק חצי ממנו לדולרים ומשאירה את השאר על המאזן שלה. המשקיעים, בינתיים, לא שואלים את ההנהלה מדוע היא מתעקשת להוסיף להם סיכון שוק למניה.

העברות ביטקוין נהיות איטיות במיוחד ככל שהפופולאריות של המטבע עולה, וכדי לקבל אישור לעסקה תוך פרק זמן סביר צריך לשלם סכומים הולכים וגדלים שרק הופכים את כל התהליך ליקר ולמיותר. ה-Bottleneck שנוצר בביטקוין רק צפוי להחמיר בעתיד ולהפוך את השימוש בו כאמצעי תשלום לבלתי נסבל. כולנו מכירים אנשים שקנו ביטקוין, מעטים מאיתנו מכירים אנשים ששילמו על משהו עם ביטקוין, ורק אנשים בודדים באמת משתמשים בביטקוין לתשלומים באופן שוטף. כאמצעי תשלום, הביטקוין הוא חסר ערך אלא אם כן חפצה נפשכם בסמים, סיסמאות פרוצות, רכישות ב-Dark Net ותשלום לתוכנות כופר ממזרח אירופה. כאן הביטקוין הוא מלך. ללא ספק המחליף הראוי של הכסף הממשלתי.

אני טוען שישנם שני כוחות בשוק שפועלים כנגד הביטקוין ומונעים ממנו מלהפוך לכסף שימושי במחזור. נכנה אותם בשמות "חוק גרשם", ו"עקרון הכסף המדינתי של אדם סמית".

חוק גרשם, על שמו של הכלכלן הבריטי מהמאה ה-16 תומס גרשם, טוען ש"כסף רע דוחק כסף טוב" אל מחוץ למחזור. נניח ואנחנו עומדים בתור למכולת כדי לקנות חלב ולחמניות. הזבן מוכן לקבל תשלום הן בשקלים והן בביטקוין. מה *אתם* הייתם עושים? ובכן, אם אתם סבורים שביטקוין הוא הכסף העתידי המושלם שיגאל אותנו מעריצות הממשלות וממכונות הכסף שלהם, סביר שתעדיפו לשמור את הביטקוין בארנקכם הוירטואלי. לא פלא ש"אסטרטגיות השקעה" מסוג "קנה ולעולם אל תמכור" ממלאות את הקריפטוספירה. אם מישהו מאמין שביטקוין הוא כסף העתיד, ויתור על ביטקוין כיום במקום על שטרות כסף שעתידים להירקב באינפלציה הוא אסטרטגיה מפסידה. בעולם המנוהל על פי חוק גרשם, עסקאות במכולת, בבנק, בגני הילדים ובמגרשי המכוניות יתבצעו בשקלים בלבד. אף אחד לא יהיה פראייר בכך שיוותר על כסף שערכו רק עולה עם הזמן כאשר הוא יכול לשלם בכסף נחות יותר. בצורה הזו, הכסף "הטוב" (הביטקוין במקרה הזה) נדחק החוצה מהמחזור בדיוק בגלל מעריציו. מיעוט העסקאות יגרום לספקים להפסיק לקבל אותו, והוא יישאר נכס המיועד להשקעות ולספקולציות, לא לכסף אמיתי שמשמש אנשים לצרכי מסחר.

אבל המוכר יכול לנסות לפתות אותנו להשתמש בביטקוין על ידי מתן הנחה. חוק גרשם המקורי פועל כאשר החוק מחייב ערך זהה לשני סוגי הכספים. אותו מוכר יכול להציע לנו הנחה גבוהה על תשלום בביטקוין במקום במזומן כך שבשווי משקל נהיה אדישים בין השימוש בהם. לכן צריך להכניס מנגנון נוסף אשר מדכא את השימוש המטבע שאיננו הלך חוקי במדינה:

עקרון הכסף המדינתי של אדם סמית' הוא שם שאני מעניק ליכולת של הממשלה לכפות שימוש במטבע בתחומי שליטתה. העיקרון עתיק כמו אדם סמית', ולשימוש מודרני יותר אני מפנה למחקר של ידידי ד"ר דרור גולדברג (אשר התארח בעבר בבלוג). עיצרו רגע וחישבו – מדוע אנחנו משתמשים בשקלים במדינת ישראל? יש כסף הרבה יותר טוב ממש מעבר לפינה – הדולר האמריקאי. הוא מתקבל בכל העולם, עומדת מאחוריו כלכלה חזקה ואיתנה וממשלות כל העולם משתמשות בו כעוגן עבור רזרבות המט"ח שלהן. אין שום חוק שימנע מאיתנו מלשלם לבעל המכולת בדולרים בעבור החלב והלחמניות, ובלבד שהוא יסכים לקבל את התשלום. למרות זאת, השקל שולט במחזור המסחר הישראלי. על פי עקרון הכסף המדינתי, הממשלה מצליחה לכפות את השימוש במטבע שלה באמצעות נכונותה לקבל אותו (ואך ורק אותו) כתשלום עבור מחויבויות המיסים של נישומים פרטיים וחברות, וכן על ידי ביצוע כלל ההוצאה הממשלתית (לרבות תשלומי ההעברה וביטוח לאומי) במטבע הזה. אותו בעל מכולת חייב לשלם מע"מ על המכירה בשקלים, גם אם יסכים לקבל דולרים בעבור התשלום. את מס ההכנסה לעובדיו יעביר גם כן בשקלים, וכך גם מס בריאות ותשלום ביטוח לאומי. לקוחותיו עובדי המדינה של בעל המכולת, ובהם אנשי צבא, פקידים בכל זרועות הממשלה ועובדי כל סוכנויותיה השונות, מקבלים את משכורתם בשקלים בלבד. קצבאות, מענקים, תשלום אגרות – כל אלו מתבצעים אך ורק בשקל החדש, והחלק במחזור במשק הישראלי שממשלת ישראל מהווה אחד משני צדדיו מהווה חלק עיקרי ומשמעותי, מספיק בשביל להעביר את כל העסקאות לשקלים מטעמי נוחות.

יש הסבורים כי היכולת להתחמק ממס (עוד טיעון נאצל של תומכי הביטקוין מהמחנה האנרכו-קפיטליסטי) הופכת את הביטקוין לאמצעי תשלום מועדף, למשל, עבור תשלום שכר עבודה. זו היתממות. מי שעבר הצהרת הון במס הכנסה יודע שמדובר בתהליך לא נעים בכלל. במסגרת התהליך מחשב מס הכנסה את הונכם הנקי, ובוחן אותו כנגד דיווחי ההכנסות (ותשלום המיסים בגינם) בשנים האחרונות. אדם שרכש וילה עם בריכה, מחליף רכב מפנק כל שנה ויוצא לחופשות בחו"ל כאשר הכנסתו המדווחת זעומה (או לא קיימת) יידרש לתת הסברים, וחזקת האשמה על גידול בהון תחול עליו אם לא יצליח להסביר כיצד גדל הונו מבלי שהציג הכנסות על כך. באמצעות חוקי מס דומים עצרו הרשויות באמריקה את גדול הגנגסטרים אל קפונה, לאחר שהתקשו למצוא אנשים שיסכימו להעיד כנגדו. אני אף זוכר שנכחתי בהרצאתה של שרה אנג'ל, אשר סיפרה כי הבית היה תמיד מלא בכסף, אך לא היה ניתן לעשות בו דבר. לא ניתן לבנות מטבע שיחליף כסף ממשלתי כאשר היתרון היחידי שלו הוא התחמקות ממס, הסיפור יתפוצץ ברגע שהשימוש במטבע יהפוך למשמעותי.

בואו נודה על האמת: הביטקוין הוא כלי מסוכן לשמירה על ערך.

עם התפוגגות האשליות לגבי היכולת של הביטקוין לשמש כאמצעי תשלום תחליפי למטבעות ממשלתיים (עבור עסקאות חוקיות, בכל אופן), החלו לגבור הקולות של תומכי הביטקוין שרואים בו Store of Value, כלי לשמירה על ערך, בדומה לזהב. אחד מהמפתחים בקהילת ביטקוין התפאר לאחרונה שהביטקוין הוא "Possibly the greatest [store of value] that has ever existed". קשה לכלכלנים לקבל טענה כזאת לגבי נכס בסיס שהתנודתיות השנתית שלו מתקרבת ל-100%, אבל נראה שהנייר הוירטואלי סופג את הכל.

שמירה על ערך נחשבה באופן מסורתי לאחד התפקידים של כסף, ואף כתבתי על זה בפוסט המקורי על כסף בבלוג. זה תפקיד בעייתי, שמטבעות רבים כשלו בו לאורך ההיסטוריה, אפילו בתקופה שהם היו עשויים ממתכות יקרות. עם השנים, נכסי בסיס אחרים החלו לקחת את התפקיד הזה. אגרות חוב צמודות למדד של ממשלת ארצות הברית, למשל, נחשבות למוצלחות למדי בשמירה על ערך הכסף, מכיוון שהן תמיד שילמו את הכסף בזמן, הן נזילות מאוד, והן מגינות מפני נזקי האינפלציה.

אני מניח שרבים מכם חושבים שהביטקוין הוא כלי טוב יותר לשמירה על הערך, מכיוון שהשקעה בביטקוין הניבה למרבית האנשים שהחזיקו בו (לתקופות לא קצרות) תשואה פנומנלית. התנודתיות הזו, הקפיצות והצניחות בעשרות אחוזים במחיר בפרקי זמן קצרים כל כך, היא מה שהופך את הביטקוין לכלי מסוכן ולא מומלץ לשמירה על ערך. זה מרגיש טוב כשהשווי של האחזקות שלכם מזנק ביום ב-20%. זה ירגיש רע מאוד כשהוא יצנח ב-20%. בזמן כתיבת הפוסט הזה, 1600 הארנקים הוירטואלים הגדולים ביותר מחזיקים ביחד כ-40% מכל הביטקוין בעולם. 100 הגדולים ביותר מחזיקים ב-17% מכלל הביטקוין. בגלל האנונימיות של הרשת, בהחלט יתכן שמאחורי הארנקים הללו עומד מספר קטן יותר של אנשים, וגם אם ננטרל מהרשימה את האחזקות של זירות המסחר הגדולות, הרי שהחלטות של כמות זניחה של אנשים יכולות לשלוח את שווי הביטקוין שלכם אל מפעל הדבק הקריפטוגרפי. ואתם אפילו לא יודעים מי הם.

כמות הפריצות לזירות מסחר של ביטקוין, גניבות, או סתם אנשים מסכנים ששכחו את הסיסמא/פירמטו את המחשב היא חסרת תקדים עבור נכס שמתיימר להיות בטוח כל כך. עד 2014 נגנבו מעל 800,000 ביטקוין (שדווחו והגיעו לחדשות). אין לי נתונים מעודכנים מעבר לכך אבל מספיק לעצור ולהרהר על המספר הזה שהיווה באותה שנה 6.6% מכלל הביטקוין שקיימים. המספר הזה לא כולל את המטבעות שאבדו לנצח (באותה שנה הוערכו בבערך 135,000 ביטקוין על ידי אנשים בקהילות הוירטואליות). אני לא שמעתי בחיים על מישהו שגנבו לו מניה או אגרת חוב. גם קצת קשה לאבד כסף שיושב בפיקדון בבנק. אפילו אם הכלב לעס לכם את שטרות הכסף, בנק ישראל יחליף לכם את השטרות הפגומים. אצל הביטקוין, ברגע שזה הלך, זה הלך. (כפי שהפריצה ל-Bitfinex ב-2016 מלמדת אותנו, לפעמים לא צריך שיפרצו לכם בשביל שתאלצו לשלם על הנזקים).

צוואר הבקבוק בהעברות ביטקוין עתיד להוות בעיה גם עבור מי שחושב שהוא "יצא מהר, ברגע שהמחיר יתחיל לצנוח". בניגוד לנכסים פיננסיים כמו מניות ואגרות חוב אשר אפשר למכור במהירות, בשעת לחץ מכירת הביטקוין עשויה לקחת יותר מידי זמן, בעיקר עם הרבה אנשים ינסו לצאת ויעמיסו על הרשת.

בואו נודה על האמת: העולם השתגע.

ג'ו קנדי, משקיע מפורסם, יצא מהשוק ב-1929 כאשר מצחצח הנעליים שלו התחיל לתת לו טיפים לגבי מניות. לפני חודשיים הספר שלי התחיל לתת לי טיפים לגבי ביטקוין. זה היה מוזר, מכיוון שבדרך כלל החלק הפיננסי של שיחתנו-תוך-גזיזת-שערי מתמקד בעמלות הבנקים ובאיזה תנאים הוא יכול לקבל הלוואה עסקית מהבנק. אבל הפעם היה חשוב לו לספר לי איך הביטקוין יפיל את הבנקים ויהפוך לכסף היחיד. "תראה", הוא הצמיד את את צג המכשיר הנייד שלו לפרצופי, "זה כל הזמן עולה".

חדשות לגבי מחיר הביטקוין החלו להופיע בהודעה יומית שאני מקבל מדסק האג"ח של בית השקעות גדול בארץ. מוסדיים לא מסוגלים להשקיע בביטקוין, וממילא בית ההשקעות לא יכול למכור ללקוחותיו ביטקוין, אבל העדכונים כבר כאן. בני משפחה, שלא מסוגלים לזכור את הסיסמא למייל ה-Yahoo שלהם, שואלים אותי אם שמעתי על הביעטקעוין. מנהלים של קרנות גידור אמריקאים, שעד עכשיו התייחסו בספקנות לכל הטרנד, החלו לרכוש מטבעות קריפטוגרפים ולהודות בכך בפומבי. הם עדיין חושבים שזו בועה מסוכנת, אבל הם לא רוצים לפספס את האקשן. כלכלנים שבהתחלה היה סקפטיים לגבי הביטקוין,כמו טיילר קוון, מתחילים להתבטא בצורה שונה, וחושבים שהביטקוין יתפוס נתח שוק מנכסים כמו זהב ו"יצירות אומנות". למה? ככה. חברה מוסיפה את המילה "בלוקצ'יין" לשם שלה ומזנקת ב-400%. לכל קורא כנראה יש סיפור נוסף שהוא זוכר מהחודשים האחרונים.

 בשבוע הקרוב אמורים להתחיל להיסחר בבורסת CME חוזים עתידיים על מחיר הביטקוין. הניסיון לתפור מוצר פיננסי פשוט יחסית לשימוש שוק ההון על הביטקוין חושף את כל הבעיות שהזכרנו לעיל. האחראים בבורסה החליטו שבמקום להעביר ביטקוין במועד הקובע של חוזה, יתבצע תשלום בדולרים – זאת מכיוון שהנזילות של הביטקוין בעייתית ובלתי אפשרי כרגע לוודא Delivery של המטבע. גם על המחיר הקובע של הביטקוין ישנם ויכוחים, מכיוון שהביטקוין נסחר בארביטראז' שיכול להגיע לאחוזים גבוהים מאוד בין זירות המסחר השונות. לבסוף, "מפסקי הזרם" בבורסה יעצרו אוטומטית את המסחר בחוזים ברגע שהמחיר של הביטקוין ינוע ביותר מ-7%, 13% ו-20% במהלך יום מסחר אחד. אם המסחר היה מתקיים בשבועות האחרונים, כמעט בכל יום הייתה מתרחשת לפחות הפסקת מסחר אחת.

לסיכום, תיזהרו

אם אתם משקיעים בביטקוין, קודם כל, מזל טוב על הרווחים.

קטונתי מלדעת מה ילד העתיד, ואם מישהו טוען שהוא יודע, הוא או שרלטן או הזוי. המטרה של המכתב הפתוח הזה הייתה להציב מראה אל מה שאני רואה בתור אחת המאניות הגדולות ביותר בהיסטוריה הפיננסית המודרנית. ככל שהמחיר של הביטקוין עולה, כך הולכים ובונים עליו מגדלים וסיפורים. כאשר סיפור אחד נכשל ("אמצעי התשלום המוביל באינטרנט"), אחר תופס את מקומו ("Greatest Store of Value"). ראינו את זה קורה בסוף שנות ה-90, כאשר מומחים הסבירו לנו שחברות דוט קום נטולות רווחים נסחרות במיליארדי דולרים מכיוון שהן מייצגות כלכלה חדשה. ראינו את זה קורה בשנות האלפיים כשהסבירו לנו שאיגוח חוב מסוגל להפוך קש לזהב פיננסי. למי שמתעקש לחזות את מחירו העתיד של המטבע, אותיר רק את דבריו האלמותיים של אייזיק ניוטון לאחר שהפסיד הון על מניית "הים הדרומי" בשנת 1720: "אני יכול לחשב את תנועת הכוכבים, אך לא את הטירוף של בני האנוש".

אזהרה: התכנים באתר בכלל והרשומה הזו בפרט אינם מהווים ייעוץ מקצועי או המלצה לביצוע פעולות השקעה מכל סוג, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל משקיע. כל המסתמך על המידע באתר מבלי להיוועץ באיש מקצוע עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד. אינני בעל רישיון ייעוץ השקעות.

הביטקוין לא יציל אותנו

 אם אתם עוקבים אחר נושאים הקשורים לתיאוריה מוניטרית בבלוגוספירה וברשתות החברתיות, סביר שכבר שמעתם על הביטקוין (Bitcoin), המטבע הווירטואלי המוצפן. השאלות על המטבע והדיונים סביבו התחזקו לאחרונה כתוצאה מהד תקשורתי לו הוא זוכה בעיתונות הממוסדת. איתי להט מכלכליסט  אף העניק לו את התואר "המטבע הווירטואלי שמאיים על הסדר המוניטרי בעולם". ברשומה זו אני מקווה להיות הרבה פחות דרמטי. הביטקוין הוא משחק מעניין של תיאוריה מוניטרית, אבל לא מועמד להחליף אף מטבע ממשלתי. יש שורה של גורמים שמנסים לפמפם את השימוש במטבע כתחליף ריאלי לסל המטבעות הקיים, אבל בשורה התחתונה, הביטקוין לא יציל אותנו.

אני חושב שניתן לסווג בהערכה גסה את  משתמשי הביטקוין לשלושה טיפוסים שונים:

הראשון הוא הקונספירטור הפראנואיד. טיפוס זה משוכנע שהממשלה היא האויב שלו, ושהמיסים שהוא משלם הם מזימה לגזול את עמל האנושות ולהעבירו לידי המעטים ששולטים בכיפה. טיפוס זה רואה בביטקוין יתרון גדול בביצוע עסקאות בצורה אנונימית, לא שקופה, שתגן עליו מרדיפה ממשלתית או מתשלום מיסים חלילה. תוכלו לזהות את הטיפוס דרך תמונתו של פרדריק בסטייה המתנוססת בפרופיל הפייסבוק שלו. אני לא רוצה להיכנס לוויכוח על תיאוריות קונספירציה, אבל הביטקוין הוא לא הפתרון הרצוי עבור טיפוס מהסוג הראשון, וברשומה זו אנסה להסביר מדוע.

השני הוא האידיאליסט שרוצה לשנות את השיטה המוניטרית העולמית מכיוון שהיא תוביל את האנושות לאבדון. לדעתו, הביטקוין הוא פתרון טוב מכיוון שהוא מפקיע מידי הממשלה את היכולת להדפיס כסף או לשלוט בהיצע הכסף. שוב, לא נתווכח כאן על תיאוריות מוניטריות, אבל הביטקוין הוא פתרון גרוע גם עבור המהפכנים המוניטאריים.

השלישי הוא התמים, שצפה בכמה סירטוני יו טיוב וקרא מספר הודעות שיווקיות, לא בדיוק מבין איך העסק עובד אבל השתכנע שהשקעה בביטקוין תהפוך אותו לאיל הנפט הבא.

ביטקוין

אז מהן הבעיות בביטקוין?

א. אין סמכות.

מאחורי הביטקוין לא עומד כלום. המטבע לא מגובה בדבר, מלבד ביכולת (המוטלת בספק) של המחזיק במטבע להמיר אותו לדולר או למטבע אחר בכל עת. כוחו של המטבע היום נגזר מהעובדה שיש עוד אנשים שיהיו מוכנים לתת לכם שטרות של כסף אחר בתמורה לביטקוין שלכם. אמת, יש מספר זניח של עסקים שיסכימו לקבל ביטקוין בתור צורה של תשלום, אבל גם הם מתבססים על היכולת שלהם להמיר, בסופו של דבר, את הביטקוין שיקבלו ממכם לדולרים.

יש שטוענים שגם מטבעות ממשלתיים מתקיימים רק בזכות "האמון המדומיין" של אזרחי המדינה והעולם שמוכנים לקבל אותם כתשלום, אבל למעשה, הדולר, השקל, האירו וכל מטבע אחר שמונפק על ידי סוכנות ממשלתית מגובה באמון וביכולת האשראי של הגוף המנפיק אותו (The full faith and credit…). מדוע זה חשוב? ובכן, ניקח לדוגמא את ממשלת ארצות הברית אשר מכירה בדולר שלה בתור הלך חוקי (Legal Tender) ומאפשרת לאזרחיה לשלם את המיסים שלהם באמצעות המטבע הזה. מכיוון שלא תוכלו לשלם את המיסים שלכם בביטקוין (או בשקי חיטה, לצורך העניין), ומכיוון שתהיו חייבים לשלם מיסים, בסיס הכסף תמיד יהיה המטבע הממשלתי.

בואו נחשוב על בעל חנות מכולת ישראלי שהסכים לקבל תשלומים בביטקוין. ראשית, הוא יצטרך למצוא ספקים שמוכנים לקבל תשלום בעבור הביטקוין ועובדים שמוכנים לקבל את משכורתם במטבע זה. גם אם נניח שהצליח להתגבר על הבעיה הזו, הוא יהיה חייב להעביר לממשלה על כל מכירה את שיעור המע"מ בגין העסקה. אם רכשתם כיכר לחם בביטקוין השווה ערך ל-100 שקלים, הממשלה דורשת לקבל 17 שקלים, והיא לא מוכנה לקבל תשלום בביטקוין. מכיוון שידידנו, מוכר המכולת האידיאליסט, לא מעוניין לשבת בכלא בגין העלמת מס, הוא יאלץ להמיר את הביטקוין שברשותו לשקלים כדי שיוכל לשלם את המס. כלומר, הדרך היחידה בה הוא יהיה מוכן מלכתחילה לקבל ביטקוין היא אם יבטיחו לו שיוכל להמיר את הביטקוין לשקלים בכל זמן. אם הוא ממילא מסתמך על יכולת ההמרה לשקל, נשאלת השאלה מדוע שירצה לקבל תשלומים בביטקוין מלכתחילה?

ניסוי מחשבתי זה פוסל כל מטבע אשר איננו מוכר על ידי סמכות ממשלתית כהלך חוקי מלהפוך אי פעם למטבע מרכזי. בעלי חנויות, בעלי עסקים, נותני שירותים, יצרני סחורות ושאר בעלי מלאכה לא יכולים להתחמק מתשלום המיסים, ולכן יאלצו תמיד להסתמך על הדולרים, או על השקלים בתור בסיס המטבע שלהם. כמות האנשים שיוכלו לייצר מוצרים או שירותים "בסתר" תמיד תהיה מוגבלת לאחוז שולי מהאוכלוסייה, וכך גם השימוש במטבע המחתרתי שלהם. להרחבה על נושא המיסוי והילך חוקי, אני מפנה למאמרו המצוין של ד"ר דרור גולדברג בנושא [PDF].

הילך חוקי

ב. זה לא בדיוק אנונימי

יש הטוענים כי כוחו של המטבע טמון ביכולת לבצע בעזרתו תשלומים אנונימיים. גם לשקל וגם לדולר יש יכולת דומה. קוראים לה מזומן. אם יש גורם שדורש ממכם להזדהות בעת ביצוע עסקה ומסרב לקבל מזומן, הוא ידרוש ממכם להזדהות גם בעת ביצוע עסקה בביטקוין.

אבל למזומן יש יתרון נוסף כגורם אנונימי. אם נעצרתם על ידי המדינה בחשד לעבירה פלילית (כמו, לדוגמא, חשד להלבנת הון), היא תוכל לדרוש ממכם להעביר את מפתחות ההצפנה שברשותכם. חוקים כאלה קיימים בבריטניה, בארה"ב, באוסטרליה ובדרום אפריקה. הדין בארץ מעורפל יותר (ראו כאן דיון מעניין בנושא), אבל הנקודה היא שהמחשב שלכם מכיל את כל היסטוריית העסקאות שאי פעם ביצעתם בביטקוין, והיא מגובה במחשבים של עשרות אלפי אנשים אחרים. ברגע שמסרתם לממשלה את מפתחות ההצפנה שלכם, הממשלה יודעת על כל עסקה שביצעתם. לא כך הדין בביצוע עסקה במזומן.

ואם כבר בנושא אנונימיות, מחקר מעניין של מרטין האריגן כבר הציג כיצד רובן המוחלט של עסקאות הביטקוין אינן אנונימיות, וכיצד למסלקות ביטקוין מרכזיות יש גישה למידע רב יותר על המשתמשים שלהם.

ג. Money For Nothing ומנגנון שמזכיר פירמידה

היתרון הגדול, כביכול, של הביטקוין הוא ניתוקו מסמכות מוניטרית. תומכי הביטקוין מפנים אצבע מאשימה לעבר נגידי בנקים מרכזיים ברחבי העולם שבלחיצת כפתור יכולים להדפיס כמה כסף שרק ירצו, להשמיד את ערכו, או לחלק אותו לקבוצות לחץ כאוות נפשם. אבל מה שחשוב להבין זה שבנק מרכזי לא מדפיס כסף ומשליך אותו על אנשים ממסוקים. בנק מרכזי בדרך כלל מזריק כסף למערכת דרך רכישה של נכסים בשוק החופשי (איגרות חוב ממשלתיות לרוב, כמו בתוכנית ה-QE של ארצות הברית) או על ידי מתן הלוואות לבנקים שמלווים את הכסף הלאה. במילים אחרות, הכסף ניתן כנגד נכסים פיננסים.

לא כך עם הביטקוין. נושא יצירת הכסף בביטקוין מזכיר יותר תכנית פירמידה מאשר מערכת מוניטרית. הביטקוין נוצר על ידי "כרייה" שלו, על ידי הסיכוי של המשתמשים שמשקיעים כוח חישוב ברשת הביטקוין לפתור פאזל מתמטי. אלו שמצליחים מקבלים 50 ביטקוין שמופיעים בחשבונם. כנגד מה ניתן הכסף החדש הזה שהוזרק למערכת? התשובה הקצרה היא שכנגד כלום. אף אחד לא עבד, ייצר או העניק שירות שיצר ערך כלכלי אמיתי לאף אדם אחר. מעבר לכך, מכיוון שקצב הגידול היורד בבסיס הכסף של הביטקוין, נוצר מצב שמשתמשים ראשוניים במערכת הרוויחו הרבה יותר ביטקוינים "חינמיים" מאשר משתמשים אחרים בשיטת הקודם זוכה. כדי להגיע היום ל"כרייה" מוצלחת נדרשת עבודה מורכבת יותר פי 1,000,000 (לא הגזמה, נתון אמיתי) מאשר בתחילת הפרויקט. האם זה נשמע למישהו כמו בסיס איתן לבנות עליו מערכת מוניטרית? האם מישהו היה רוצה להצטרף מרצון למערכת שבה לקודמים לפניו יש יתרון משמעותי על פניו?

בשיטת הביטקוין, שורה של אנשים שלא תורמים דבר לכלכלה העולמית מקבלים כסף מאוויר במשך שנים. לאחר מכן, לא יווצרו עוד מטבעות. המשתמשים הראשונים בביטקוין (ה-Early Adopters, שמנסים לשכנע משתמשים חדשים לעבור לביטקוין) בסה"כ מנסים להעביר אנשים נוספים לשיטה פיננסית שבה יש להם יתרון מובהק על החדשים. אני מאמין שיש לא מעט אידיאליסטים שמקדמים את הביטקוין מתוך אמונה ביתרונותיו (יהיו אשר יהיו), אבל אין ספק שיש לא מעט ספקולנטים שירוויחו לא מעט מהגדלת הביקוש לביטקוין, ממנו יש להם כמות נכבדה כיום.

ד. בעיית נזילות

פרופ' עדי שמיר, פרופסור ישראלי חתן פרס טורינג ופרס ישראל, שעל שמו רשומות לפחות שתי המצאות ששינו את פני אבטחת המידע המודרנית (קריפטאנליזה דיפרנציאלית ואלגוריתם RSA), הוא מבין המומחים הגדולים בעולם לתיאוריה של הצפנה ואבטחת מידע. באוקטובר 2012 פירסם שמיר ביחד עם דורית רון מאמר שמבוסס על מחקר התנודות של הכסף ברשת הביטקוין. תוצאותיו הובילו לאחד הדיונים הסוערים ביותר בפורומי הביטקוין, אבל בפועל הם רק איששו את מה שמתנגדי ביטקוין מסוימים טענו במשך זמן ממושך.

אחת המסקנות של שמיר מהמאמר היא ש-78% ממטבעות הביטקוין הם פאסיביים, כלומר לא משתתפים במסחר שוטף. מתוך 3.12 מיליון כתובות ביטקוין, השייכות לבערך מיליון וחצי משתמשים, יש 609 אלף כתובות שרק צוברות מטבעות, אבל לעולם לא משלמות בהם. מדובר ביותר מ-7 מליון מטבעות ביטקוין (כרגע יש קצת יותר מ-9 מיליון מטבעות ביטקוין בעולם). מרבית המטבעות "שנחסכים" הם מטבעות "ישנים", כלומר כאלה שנוצרו לפני יותר מ-3 חודשים. ממצא זה מתחבר לטענה שהעליתי קודם לגבי היתרון לראשונים (ולמפעילי המחשבים בעלי כוח חישוב מהיר).

אבל הנקודה המעניינת ביותר לגבי הנזילות של הביטקוין מגיעה דווקא מהממצא השני של שמיר ורון, שגילו שכמעט כל העברות הביטקוין הגדולות (מעל 50,000 BTC) קשורות לעסקה אחת גדולה שבוצעה בשנת 2010. הכספים מועברים בסירקולציה בין כתובות שונות, כנראה מתוך מטרה להסוות את צורת העברת הכספים. הנה הציטוט מתוך המאמר:

"We discovered that almost all these large transactions were the descendants of a single large transaction involving 90,000 Bitcoins which took place on November 8th 2010, and that the subgraph of these transactions contains many strange looking chains and fork-merge structures, in which a large balance is either transferred within a few hours through hundreds of temporary intermediate accounts, or split into many small amounts which are sent to different accounts only in order to be recombined shortly afterwards into essentially the same amount in a new account."

במילים אחרות, אין באמת נזילות ברשת הביטקוין. למרות המספרים המרשימים שרשת הביטקוין מנסה להציג, רוב הכסף שוכב "מת" באיזה חשבון ולא משמש לדבר, וההעברות הגדולות בכסף שכן נמצא בשימוש לא משמשים כנראה לרכישות אלא רק העברה מכיס לכיס. המסחר בביטקוין הוא הרבה פחות נפוץ משמנסים למכור לכם.

ה. אין החזרות

העברתם למישהו כסף בטעות? רכשתם סחורה ולאחר מכן התחרטתם? לא קיבלתם את השירות שציפיתם לו ואתם רוצים לבטל את התשלום? חבל. בביטקוין הכסף כבר יצא מחשבונכם. בעל החשבון האנונימי אליו העברתם את הכסף יכול היה כבר לפתוח 20 חשבונות חדשים ולנתב את הכספים ביניהם. אין למי להתקשר כדי להתלונן.

ו. היפר דיפלציה

הבעיה המרכזית עם הביטקוין היא שהוא מתכנס לכמות סופית של מטבעות. האלגוריתם בנוי כך שבסופו של דבר לא יווצרו יותר מ-21 מליון מטבעות ביטקוין, נקודה. תומכי הביטקוין מנסים להצביע על העובדה שניתן לחלק ביטקוין לעד 8 ספרות אחרי הנקודה, כך שבפועל קיימים יותר מטריליון מטבעות, אבל זוהי לא הנקודה. הכמות האבסולוטית של הכסף לא משנה. מה שמשנה הוא קצב הגידול של הכסף. עבור הביטקוין, קצב הגידול נראה משהו כזה:

קצב הצמיחה של הביטקוין

קצב הצמיחה של הביטקוין
בסופו של דבר יתייצב על 21 מליון מטבעות

הבעיה היא שהאנושות צומחת ואיתה הכלכלה. כאשר הכלכלה צומחת בקצב מהיר יותר מקצב גידול המטבע, התוצאה היא לחץ דיפלציוני. יש שלוש בעיות מרכזיות עם דיפלציה: הראשונה היא, כשאנשים מצפים לדיפלציה, הם מעדיפים לצמצם צריכה ולא ללוות. תחשבו על זה ככה: אתם רוצים לקנות אוטו חדש ב-100,000 שקל, אבל אתם יודעים שאם תחכו שבוע, תוכלו לקנות אותו ב-90,000 שקל. סביר להניח שתעדיפו לדחות את הצריכה. הבעיה היא שכעבור שבוע תעמדו בפני החלטה בעייתית לא פחות. האם לקנות את הרכב ב-90,000 ש"ח, או לחכות עוד שבוע ואז לקנות אותו ב-81,000 ש"ח. כאשר תחזרו שבוע לאחר מכן, תמצאו שבעל הסוכנות למכירת רכבים פשט רגל, כי אף אחד לא קנה אצלו. וזה בדיוק העניין עם דיפלציה, "לשבת על הכסף" היא אופציה כל כך מפתה.

הבעיה השניה נובעת מכך שאם המחירים נופלים, על המשכורות ליפול באותה רמה. אם אני בתור בעל עסק צריך להוריד את מחירי המוצרים שלי ב-10% מידי שנה, עלי להוריד גם את המשכורת הנומינלית של עובדיי ב-10% מידי שנה (או לספוג את ההפסד בעצמי). עכשיו, אני מאחל לכם בהצלחה לשכנע אנשים לקצץ ממשכורותיהם עם גרפים של דיפלציה וטיעונים בנושא "שכר ריאלי". יש סיבה בגינה כלכלנים מניחים כי המשכורות "קשיחות" כלפי מעלה.

ולבסוף, הבעיה השלישית והכי פחות אינטואיטיבית היא שבעלי החוב (יש לכם מינוס? זה אתם) נמצאים במצב גרוע יותר תחת דיפלציה. הם לווים 100 שקל היום, ומחר צריכים להחזיר את 100 שקלים בתוספת ריבית, אבל ה-100 שקלים הללו "שווים" הרבה יותר מ-100 השקלים אותם לוו – כוח הקניה שלהם גדול יותר. עכשיו, צופה מהצד יגיד שזה לא משנה הרבה. בעלי החוב "מפסידים", אבל האנשים שמלווים להם את הכסף (הנושים) "מרוויחים", ולכלכלה בסופו של דבר זה לא משנה. העניין הוא שכאשר מצבם של בעלי חוב נעשה רע יותר, הם נוטים לצמצם את צריכתם. כלומר בעל חוב בסביבה דיפלציונית מצמצם את צריכתו הרבה יותר מאשר בסביבה רגילה. ואילו נושה בסביבה דיפלציונית לא נוטה להגדיל את צריכתו בצורה שמכסה על כך – לא מדובר במשחק סכום אפס (למי שרוצה הרחבה, הנה מאמר בנושא של אירווינג פישר [PDF]).

הבעיה עם הרבה מהתיאוריות החדשות שצצות ומנסות להחליף את השיטה המוניטרית היא שהאינפלציה הפכה אצלן למילת גנאי, והדיפלציה נתפסת כתופעה חיובית. האמת היא שמה שאנחנו באמת צריכים הוא יציבות מחירים. לא אינפלציה, ולא דיפלציה. בשיטה הקיימת אנחנו יכולים לדרוש מנציגינו להגיע ליציבות מחירים או לפטר אותם אם הם לא עומדים ביעדים. בשיטת הביטקוין, לא נוכל לעשות כלום חוץ מלצפות בכלכלה נעצרת.

ז. תנודתיות המטבע

שער החליפין של המטבע (המקובל לפי מסלקת Mt. Gox) לעומת הדולר סובל מתנודתיות ממוצעת של בערך 8%-9%. זו תנודתיות שגבוהה בערך פי 3 מזו של סל מניות בבורסה. ז"א ש"השקעה" בביטקוין היא תנודתית יותר (ומכאן מסוכנת יותר) מאשר רכישה של תעודת סל בבורסה. אנשים לא אוהבים לקבל משכורות במטבעות תנודתיים, הם לא אוהבים להנפיק חוב במטבעות תנודתיים, הם לא אוהבים לחתום על חוזי יבוא/יצוא עם מטבעות תנודתיים, והם לא אוהבים שחייבים להם כסף במטבעות תנודתיים. רק ספקולנטים של מטבעות אוהבים מטבעות תנודתיים.

לסיכום

הביטקוין הוא לא הפתרון אותו מבקשים שלושת הטיפוסים שציינתי לעיל. הוא לא יגן על המשתמש, בטווח הארוך, מחיטוטיה של הממשלה. הוא לא יאפשר לאידיאליסט לשנות את השיטה המוניטרית העולמית, על כל פנים – לא לשיטה טובה יותר, והוא אולי יקנה רווחים מהירים ספקולנט האמיץ, אבל באותה מידה יכול לרושש אותו במהירות. אם אתם רוצים לשחק עם הביטקוין, תהנו. אבל אל תשרפו את שטרות הנייר שלכם עדיין.