שלמה מעוז, יוקר המחיה ואגדות אורבניות

הפוליטיקאי שלמה מעוז התראיין היום למגזין גלובס. בניגוד לכלכלן שלמה מעוז, בוגר האונ' העברית בירושלים ששימש כדירקטור בחברות ציבוריות רבות במדינה, דומה שהפוליטיקאי מעוז שכח את שלמד. אני מתכוון בעיקר לפסקה הבאה מתוך הראיון, שמופיעה מייד לאחר שמעוז טוען כי יוקר המחיה "זה יותר אגדות אורבניות":

אני כלכלן – איש של נתונים. מדד המחירים לצרכן עלה בשנה האחרונה ב-2.1%. עובדה. העניין הוא שאנשים מרגישים תמיד מה שעולה, כמו מוצרי המזון שעלו בקיץ, וזה נורא מכאיב. אבל במקביל, כמה זמן וכמה כסף לוקח עכשיו לרכוש מכונת כביסה? טלוויזיה? מכונית? מחשב? טלפון סלולרי? הרבה-הרבה פחות ממה שהיה.

נתחיל מההתחלה – מדד המחירים לצרכן מבטא (במידה מסוימת) את יוקר המחיה במדינה. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), שמפרסמת מידי חודש את המדד, עורכת מידי חודש סקרי מחירים כדי למדוד את השינוי במחירי מוצרים ושירותים המרכיבים את סל הקניות של הצרכן הישראלי. המחירים הללו משוקללים למדד לפי תוצאות "סקר הוצאות משק הבית" השנתי שמבצע הלמ"ס, שמטרתו לקבוע כיצד מתחלקות הוצאותיו של משק הבית הישראלי הממוצע.

הביטו בדו"ח הזה של הלמ"ס (PDF), המפרט את תרומתם של כל מרכיבי המדד השונים וכן את שיקלולם בסל ההוצאות של הצרכן הישראלי. מוצרי המזון אכן עלו, ומשקלם של מוצרי המזון (לרבות פירות וירקות) בסך המדד מגיע לכדי 16.8%. מחירי הדיור הרקיעו שחקים בשנים האחרונות, וסעיף הדיור (לא כולל אחזקת הדירה) אחראי על 24.4% מהשינוי במדד.

ומה לגבי המחשב של מעוז? הטלוויזיה? מכונת הכביסה? סך הציוד החשמלי לבית מסתכם ב-1.2% בלבד תרומה למדד. מכונת כביסה קונים פעם ב-5 שנים, לא כל חודש. כאשר מחלקים את העלות על פני השנים, מסתבר שתרומתה של המכונה לסך הוצאות משק הבית זניחה, בטח ובטח בהשוואה למזון או לשכ"ד החודשי. שימו לב שמתחילת השנה עלה המחיר של סעיף הציוד החשמלי לבית ב-0.6%. פחות מהעליה של המדד, אבל עדיין – התייקרות, לא הוזלה. רכב פרטי ואחזקתו? 11.9%. סעיף משמעותי יותר. אבל הלמ"ס משקלל בחוכמה לא רק את מחיר המכונית, אלא כמה עולה להחזיק בה. אחוז השינוי של סעיף זה עלה ב-2.2% שנתי, מעל לעליה הממוצעת של המדד.

אבל אפילו הנתונים הללו מוטים ומטעים. אי השיוויון במדינת ישראל מעוות כל נתון ממוצע של הוצאות והכנסות – השונות פשוט גדולה מידי. ראו, למשל, את ההודעה הזו (PDF) של הלמ"ס. החמישון התחתון, כלומר, משקי הבית העניים ביותר, מוציאים 47.2% מהכנסתם על מוצרי מזון ועל דיור. איזו נחמה הם אמורים לשאוב מדבריו של מעוז?

כדי להיות הוגן, חשוב להדגיש כי אם רצה מעוז להגן על נתניהו, כל שהיה צריך להגיד היא שהעליה במדד מושפעת בעיקר מ-2 סעיפים מרכזיים, מחירי המזון ומחירי הדיור. מחירי המזון עלו בכל העולם כחלק מתהליכים מאקרו כלכליים גלובליים (הסינים החליטו שבא להם לאכול בשר, האמריקאים החליטו לחייב בחוק שריפה של תירס) ומחירי הדיור בעולם הם תולדה של סביבת ריבית נמוכה (הנגיד, ובעקיפין הכלכלה העולמית. פישר לא יכל להשאיר את הריבית גבוהה כאשר כל העולם מוריד אתה לאפס) והיעדר היצע קרקעות, אחריות שמגולגלת לפיתחן של ממשלות ישראל לפחות עשר שנים אחורה.

בקיצור, ביבי אשם או לא אשם, יש יוקר המחיה. לקרוא לסבל של אנשים "אגדה אורבנית" לא יעזור למועמד הטרי. בהצלחה בפוליטיקה.

6 תגובות בנושא “שלמה מעוז, יוקר המחיה ואגדות אורבניות

  1. אבל מה עם עליית השכר?
    כל ההתיחסות שלך היא לעליית המחירים.
    אבל גם השכר עלה.

    בנוסף,
    אין משמעות לעלית המחירים בארץ כשלא משווים אותה לעלית המחירים בעולם.
    אם אתה רוצה לכתוב פוסט שבאמת ינפץ פה כמה פרדיגמות,
    תבדוק את עלית המחירים (והשכר) בנדיות OECD נבחרות ותשווה לנתונים בארץ.
    אם תבצע את אותה הבדיקה גם על 15 השנים האחרונות, אז נדע אם הדרך של נתניהו טובה לנו או לא.

    • זוהר, לא ניסיתי לנפץ אף פרדיגמה. עניתי לשלמה מעוז, שלא מדבר בכלל על השכר. את עניין עליות מחירי המזון בחו"ל ציינתי כאנקדוטה כדי שלא ישתמע שאני ממחנה המאשימים את ביבי בכל עוולות חיינו, בין היתר יוקר המחיה, הזיהום, וכשלונה של ישראל בקמפיין המונדיאל האחרון.

  2. א. כל הכבוד להבנה שמדד המחירים לצרכן הוא בעצם פיקציה. כי הוא מסתכל על הצרכן הממוצע שאינו קיים.

    ב. מדד המחירים מתעלם מכך שאם מחירי הדירות עולים זה מעלה את ההכנסה של העשירון העליון אבל מוריד את ההכנסות של העשירונים הנמוכים. הוא מתעלם גם מגמישות המחיר.

    ג. מעניין לקשר את הדבר שאתה אומר לפוסט הבא שלך על מלתוס. אז הסינים רוצים לאכול יותר בשר , סו? בעולם של סולו, זה היה פשוט אומר שמייצרים יותר מזון לא? העניין הוא שתנובת המזון לא יכולה לצמוח עוד ועוד ללא סוף , אלא יש תפוקה שולית יורדת:
    – הדלק מתייקר ולכן עלות הפקת המזון גדלה.
    – התייקרות הדלק גם דוחפת לכיוון דלק ביולוגי שמתחרה עם המזון.
    – מגדלים על אדמות פחות איכותיות שכן באדמות האיכותיות השתמשנו כבר.
    – יש משבר מים עולמי.

    האחריות לפתחו של ביבי נעוצה בזה שלא הוא ולא שאר מקבלי ההחלטות בכלל מבינים מדוע יש התייקרות בעולם ומה ישראל יכולה לעשות לגבי זה. לדוגמה הקמת הוועדה (ההזויה?) לחיפוש תחליפי נפט במקום קידום אמיתי של תחבורה ציבורית ותחבורת אופניים.

    ייקור הדיור – אפשר להוזיל על ידי הספקת עוד אדמות, אבל זה בא על חשבון אדמות לחקלאות ושימושים אחרים של אדמה, ובעיקר ממשיך את מגמות הפרבור שיחד עם הגידול באוכלוסיה מייקרים את משאב הקרקע. המשך מגמות הפרבור יגרום לייקור שירותי רשת (פריסת תשתיות כמו ביוב, חשמל, מים, כבישים, משטרה וכו'), יגורר ייקור נוסף של התחבורה ותלות גוברת ברכב הפרטי. כך שסה"כ מחיר הדיור + תחבורה יעלו אם נמשיך את הפרבור.

    עלות הדיור בישראל גבוהה קודם כל בגלל שמדובר במדינה צפופה עם גידול אוכלוסיה גבוה (שגם מתעקשת לבנות פרברים שמתאימים לרכב פרטי ולספק דיור קומוניסטי למכוניות = חניה חינם למכוניות באמצע העיר), כלומר ערים מאד לא צפופות בזבזניות בקרקע . אפשר להוסיף לזה עוד היבטים כמו ריבית וייקור הדלק (שייקר את עלויות בניית הדירה) ועוד, אבל הדבר הזה, יחד עם הספקולציה שהוא יוצר (כולם מצפים שמחירי הדירות ימשיכו לעלות בטווח הארוך) הם הגורם המרכזי שמבדיל אותנו ממדינות אירופאיות אחרות.

    • דרור,

      הקישור למלתוס מעניין, אבל אתה מסתכל בטווח הקצר. אם הגידול בדרישה לבשר יעלה, חוות ושטחי אדמה רבים יותר יוסבו לגידול מרעה בקר מכיוון שהמחירים הגבוהים יפתו יזמים חדשים ויצדיקו את ההשקעה העודפת. הבריחה ממלתוס היא תוצאה, בראש ובראשונה תוצר של פיתוח טכנולוגי. רוצה לומר, פיתוח טכנולוגי יוכל לפתור את הבעיה ולהוריד את המחירים כתוצאה מעליית הביקוש, אבל דברים כאלה לוקחים זמן.

      יתר התגובה שלך Thought Provoking, תודה.

    • עלות הדיור בישראל לא ממש קשורה לאדמות,למנהל הקרקעין או לצפיפות באוכלוסיה.
      עלות הדיור הייתה אמורה להאיט משמעותית את הביקוש, אבל זה לא קרה.
      ההסבר הכי הגיוני הוא שפשוט אנשים נטלו הלוואות כבדות יותר.
      האם ההלוואות האלו ניפחו את המחירים בשוק הנדל"ן? זאת כבר שאלה אחרת
      אני בעצם מתעלם מהויכוח שלך כי ישראל זאת לא המדינה היחידה בעולם שיש בה בניית תשתיות,בעיות עם ריבית,וצפיפות אבל עדיין המחירים כאן עולים כאן באופן מסחרר בהשוואה למדינות אחרות

להגיב על היד הנעלמה לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *