הביטקוין לא יציל אותנו

 אם אתם עוקבים אחר נושאים הקשורים לתיאוריה מוניטרית בבלוגוספירה וברשתות החברתיות, סביר שכבר שמעתם על הביטקוין (Bitcoin), המטבע הווירטואלי המוצפן. השאלות על המטבע והדיונים סביבו התחזקו לאחרונה כתוצאה מהד תקשורתי לו הוא זוכה בעיתונות הממוסדת. איתי להט מכלכליסט  אף העניק לו את התואר "המטבע הווירטואלי שמאיים על הסדר המוניטרי בעולם". ברשומה זו אני מקווה להיות הרבה פחות דרמטי. הביטקוין הוא משחק מעניין של תיאוריה מוניטרית, אבל לא מועמד להחליף אף מטבע ממשלתי. יש שורה של גורמים שמנסים לפמפם את השימוש במטבע כתחליף ריאלי לסל המטבעות הקיים, אבל בשורה התחתונה, הביטקוין לא יציל אותנו.

אני חושב שניתן לסווג בהערכה גסה את  משתמשי הביטקוין לשלושה טיפוסים שונים:

הראשון הוא הקונספירטור הפראנואיד. טיפוס זה משוכנע שהממשלה היא האויב שלו, ושהמיסים שהוא משלם הם מזימה לגזול את עמל האנושות ולהעבירו לידי המעטים ששולטים בכיפה. טיפוס זה רואה בביטקוין יתרון גדול בביצוע עסקאות בצורה אנונימית, לא שקופה, שתגן עליו מרדיפה ממשלתית או מתשלום מיסים חלילה. תוכלו לזהות את הטיפוס דרך תמונתו של פרדריק בסטייה המתנוססת בפרופיל הפייסבוק שלו. אני לא רוצה להיכנס לוויכוח על תיאוריות קונספירציה, אבל הביטקוין הוא לא הפתרון הרצוי עבור טיפוס מהסוג הראשון, וברשומה זו אנסה להסביר מדוע.

השני הוא האידיאליסט שרוצה לשנות את השיטה המוניטרית העולמית מכיוון שהיא תוביל את האנושות לאבדון. לדעתו, הביטקוין הוא פתרון טוב מכיוון שהוא מפקיע מידי הממשלה את היכולת להדפיס כסף או לשלוט בהיצע הכסף. שוב, לא נתווכח כאן על תיאוריות מוניטריות, אבל הביטקוין הוא פתרון גרוע גם עבור המהפכנים המוניטאריים.

השלישי הוא התמים, שצפה בכמה סירטוני יו טיוב וקרא מספר הודעות שיווקיות, לא בדיוק מבין איך העסק עובד אבל השתכנע שהשקעה בביטקוין תהפוך אותו לאיל הנפט הבא.

ביטקוין

אז מהן הבעיות בביטקוין?

א. אין סמכות.

מאחורי הביטקוין לא עומד כלום. המטבע לא מגובה בדבר, מלבד ביכולת (המוטלת בספק) של המחזיק במטבע להמיר אותו לדולר או למטבע אחר בכל עת. כוחו של המטבע היום נגזר מהעובדה שיש עוד אנשים שיהיו מוכנים לתת לכם שטרות של כסף אחר בתמורה לביטקוין שלכם. אמת, יש מספר זניח של עסקים שיסכימו לקבל ביטקוין בתור צורה של תשלום, אבל גם הם מתבססים על היכולת שלהם להמיר, בסופו של דבר, את הביטקוין שיקבלו ממכם לדולרים.

יש שטוענים שגם מטבעות ממשלתיים מתקיימים רק בזכות "האמון המדומיין" של אזרחי המדינה והעולם שמוכנים לקבל אותם כתשלום, אבל למעשה, הדולר, השקל, האירו וכל מטבע אחר שמונפק על ידי סוכנות ממשלתית מגובה באמון וביכולת האשראי של הגוף המנפיק אותו (The full faith and credit…). מדוע זה חשוב? ובכן, ניקח לדוגמא את ממשלת ארצות הברית אשר מכירה בדולר שלה בתור הלך חוקי (Legal Tender) ומאפשרת לאזרחיה לשלם את המיסים שלהם באמצעות המטבע הזה. מכיוון שלא תוכלו לשלם את המיסים שלכם בביטקוין (או בשקי חיטה, לצורך העניין), ומכיוון שתהיו חייבים לשלם מיסים, בסיס הכסף תמיד יהיה המטבע הממשלתי.

בואו נחשוב על בעל חנות מכולת ישראלי שהסכים לקבל תשלומים בביטקוין. ראשית, הוא יצטרך למצוא ספקים שמוכנים לקבל תשלום בעבור הביטקוין ועובדים שמוכנים לקבל את משכורתם במטבע זה. גם אם נניח שהצליח להתגבר על הבעיה הזו, הוא יהיה חייב להעביר לממשלה על כל מכירה את שיעור המע"מ בגין העסקה. אם רכשתם כיכר לחם בביטקוין השווה ערך ל-100 שקלים, הממשלה דורשת לקבל 17 שקלים, והיא לא מוכנה לקבל תשלום בביטקוין. מכיוון שידידנו, מוכר המכולת האידיאליסט, לא מעוניין לשבת בכלא בגין העלמת מס, הוא יאלץ להמיר את הביטקוין שברשותו לשקלים כדי שיוכל לשלם את המס. כלומר, הדרך היחידה בה הוא יהיה מוכן מלכתחילה לקבל ביטקוין היא אם יבטיחו לו שיוכל להמיר את הביטקוין לשקלים בכל זמן. אם הוא ממילא מסתמך על יכולת ההמרה לשקל, נשאלת השאלה מדוע שירצה לקבל תשלומים בביטקוין מלכתחילה?

ניסוי מחשבתי זה פוסל כל מטבע אשר איננו מוכר על ידי סמכות ממשלתית כהלך חוקי מלהפוך אי פעם למטבע מרכזי. בעלי חנויות, בעלי עסקים, נותני שירותים, יצרני סחורות ושאר בעלי מלאכה לא יכולים להתחמק מתשלום המיסים, ולכן יאלצו תמיד להסתמך על הדולרים, או על השקלים בתור בסיס המטבע שלהם. כמות האנשים שיוכלו לייצר מוצרים או שירותים "בסתר" תמיד תהיה מוגבלת לאחוז שולי מהאוכלוסייה, וכך גם השימוש במטבע המחתרתי שלהם. להרחבה על נושא המיסוי והילך חוקי, אני מפנה למאמרו המצוין של ד"ר דרור גולדברג בנושא [PDF].

הילך חוקי

ב. זה לא בדיוק אנונימי

יש הטוענים כי כוחו של המטבע טמון ביכולת לבצע בעזרתו תשלומים אנונימיים. גם לשקל וגם לדולר יש יכולת דומה. קוראים לה מזומן. אם יש גורם שדורש ממכם להזדהות בעת ביצוע עסקה ומסרב לקבל מזומן, הוא ידרוש ממכם להזדהות גם בעת ביצוע עסקה בביטקוין.

אבל למזומן יש יתרון נוסף כגורם אנונימי. אם נעצרתם על ידי המדינה בחשד לעבירה פלילית (כמו, לדוגמא, חשד להלבנת הון), היא תוכל לדרוש ממכם להעביר את מפתחות ההצפנה שברשותכם. חוקים כאלה קיימים בבריטניה, בארה"ב, באוסטרליה ובדרום אפריקה. הדין בארץ מעורפל יותר (ראו כאן דיון מעניין בנושא), אבל הנקודה היא שהמחשב שלכם מכיל את כל היסטוריית העסקאות שאי פעם ביצעתם בביטקוין, והיא מגובה במחשבים של עשרות אלפי אנשים אחרים. ברגע שמסרתם לממשלה את מפתחות ההצפנה שלכם, הממשלה יודעת על כל עסקה שביצעתם. לא כך הדין בביצוע עסקה במזומן.

ואם כבר בנושא אנונימיות, מחקר מעניין של מרטין האריגן כבר הציג כיצד רובן המוחלט של עסקאות הביטקוין אינן אנונימיות, וכיצד למסלקות ביטקוין מרכזיות יש גישה למידע רב יותר על המשתמשים שלהם.

ג. Money For Nothing ומנגנון שמזכיר פירמידה

היתרון הגדול, כביכול, של הביטקוין הוא ניתוקו מסמכות מוניטרית. תומכי הביטקוין מפנים אצבע מאשימה לעבר נגידי בנקים מרכזיים ברחבי העולם שבלחיצת כפתור יכולים להדפיס כמה כסף שרק ירצו, להשמיד את ערכו, או לחלק אותו לקבוצות לחץ כאוות נפשם. אבל מה שחשוב להבין זה שבנק מרכזי לא מדפיס כסף ומשליך אותו על אנשים ממסוקים. בנק מרכזי בדרך כלל מזריק כסף למערכת דרך רכישה של נכסים בשוק החופשי (איגרות חוב ממשלתיות לרוב, כמו בתוכנית ה-QE של ארצות הברית) או על ידי מתן הלוואות לבנקים שמלווים את הכסף הלאה. במילים אחרות, הכסף ניתן כנגד נכסים פיננסים.

לא כך עם הביטקוין. נושא יצירת הכסף בביטקוין מזכיר יותר תכנית פירמידה מאשר מערכת מוניטרית. הביטקוין נוצר על ידי "כרייה" שלו, על ידי הסיכוי של המשתמשים שמשקיעים כוח חישוב ברשת הביטקוין לפתור פאזל מתמטי. אלו שמצליחים מקבלים 50 ביטקוין שמופיעים בחשבונם. כנגד מה ניתן הכסף החדש הזה שהוזרק למערכת? התשובה הקצרה היא שכנגד כלום. אף אחד לא עבד, ייצר או העניק שירות שיצר ערך כלכלי אמיתי לאף אדם אחר. מעבר לכך, מכיוון שקצב הגידול היורד בבסיס הכסף של הביטקוין, נוצר מצב שמשתמשים ראשוניים במערכת הרוויחו הרבה יותר ביטקוינים "חינמיים" מאשר משתמשים אחרים בשיטת הקודם זוכה. כדי להגיע היום ל"כרייה" מוצלחת נדרשת עבודה מורכבת יותר פי 1,000,000 (לא הגזמה, נתון אמיתי) מאשר בתחילת הפרויקט. האם זה נשמע למישהו כמו בסיס איתן לבנות עליו מערכת מוניטרית? האם מישהו היה רוצה להצטרף מרצון למערכת שבה לקודמים לפניו יש יתרון משמעותי על פניו?

בשיטת הביטקוין, שורה של אנשים שלא תורמים דבר לכלכלה העולמית מקבלים כסף מאוויר במשך שנים. לאחר מכן, לא יווצרו עוד מטבעות. המשתמשים הראשונים בביטקוין (ה-Early Adopters, שמנסים לשכנע משתמשים חדשים לעבור לביטקוין) בסה"כ מנסים להעביר אנשים נוספים לשיטה פיננסית שבה יש להם יתרון מובהק על החדשים. אני מאמין שיש לא מעט אידיאליסטים שמקדמים את הביטקוין מתוך אמונה ביתרונותיו (יהיו אשר יהיו), אבל אין ספק שיש לא מעט ספקולנטים שירוויחו לא מעט מהגדלת הביקוש לביטקוין, ממנו יש להם כמות נכבדה כיום.

ד. בעיית נזילות

פרופ' עדי שמיר, פרופסור ישראלי חתן פרס טורינג ופרס ישראל, שעל שמו רשומות לפחות שתי המצאות ששינו את פני אבטחת המידע המודרנית (קריפטאנליזה דיפרנציאלית ואלגוריתם RSA), הוא מבין המומחים הגדולים בעולם לתיאוריה של הצפנה ואבטחת מידע. באוקטובר 2012 פירסם שמיר ביחד עם דורית רון מאמר שמבוסס על מחקר התנודות של הכסף ברשת הביטקוין. תוצאותיו הובילו לאחד הדיונים הסוערים ביותר בפורומי הביטקוין, אבל בפועל הם רק איששו את מה שמתנגדי ביטקוין מסוימים טענו במשך זמן ממושך.

אחת המסקנות של שמיר מהמאמר היא ש-78% ממטבעות הביטקוין הם פאסיביים, כלומר לא משתתפים במסחר שוטף. מתוך 3.12 מיליון כתובות ביטקוין, השייכות לבערך מיליון וחצי משתמשים, יש 609 אלף כתובות שרק צוברות מטבעות, אבל לעולם לא משלמות בהם. מדובר ביותר מ-7 מליון מטבעות ביטקוין (כרגע יש קצת יותר מ-9 מיליון מטבעות ביטקוין בעולם). מרבית המטבעות "שנחסכים" הם מטבעות "ישנים", כלומר כאלה שנוצרו לפני יותר מ-3 חודשים. ממצא זה מתחבר לטענה שהעליתי קודם לגבי היתרון לראשונים (ולמפעילי המחשבים בעלי כוח חישוב מהיר).

אבל הנקודה המעניינת ביותר לגבי הנזילות של הביטקוין מגיעה דווקא מהממצא השני של שמיר ורון, שגילו שכמעט כל העברות הביטקוין הגדולות (מעל 50,000 BTC) קשורות לעסקה אחת גדולה שבוצעה בשנת 2010. הכספים מועברים בסירקולציה בין כתובות שונות, כנראה מתוך מטרה להסוות את צורת העברת הכספים. הנה הציטוט מתוך המאמר:

"We discovered that almost all these large transactions were the descendants of a single large transaction involving 90,000 Bitcoins which took place on November 8th 2010, and that the subgraph of these transactions contains many strange looking chains and fork-merge structures, in which a large balance is either transferred within a few hours through hundreds of temporary intermediate accounts, or split into many small amounts which are sent to different accounts only in order to be recombined shortly afterwards into essentially the same amount in a new account."

במילים אחרות, אין באמת נזילות ברשת הביטקוין. למרות המספרים המרשימים שרשת הביטקוין מנסה להציג, רוב הכסף שוכב "מת" באיזה חשבון ולא משמש לדבר, וההעברות הגדולות בכסף שכן נמצא בשימוש לא משמשים כנראה לרכישות אלא רק העברה מכיס לכיס. המסחר בביטקוין הוא הרבה פחות נפוץ משמנסים למכור לכם.

ה. אין החזרות

העברתם למישהו כסף בטעות? רכשתם סחורה ולאחר מכן התחרטתם? לא קיבלתם את השירות שציפיתם לו ואתם רוצים לבטל את התשלום? חבל. בביטקוין הכסף כבר יצא מחשבונכם. בעל החשבון האנונימי אליו העברתם את הכסף יכול היה כבר לפתוח 20 חשבונות חדשים ולנתב את הכספים ביניהם. אין למי להתקשר כדי להתלונן.

ו. היפר דיפלציה

הבעיה המרכזית עם הביטקוין היא שהוא מתכנס לכמות סופית של מטבעות. האלגוריתם בנוי כך שבסופו של דבר לא יווצרו יותר מ-21 מליון מטבעות ביטקוין, נקודה. תומכי הביטקוין מנסים להצביע על העובדה שניתן לחלק ביטקוין לעד 8 ספרות אחרי הנקודה, כך שבפועל קיימים יותר מטריליון מטבעות, אבל זוהי לא הנקודה. הכמות האבסולוטית של הכסף לא משנה. מה שמשנה הוא קצב הגידול של הכסף. עבור הביטקוין, קצב הגידול נראה משהו כזה:

קצב הצמיחה של הביטקוין

קצב הצמיחה של הביטקוין
בסופו של דבר יתייצב על 21 מליון מטבעות

הבעיה היא שהאנושות צומחת ואיתה הכלכלה. כאשר הכלכלה צומחת בקצב מהיר יותר מקצב גידול המטבע, התוצאה היא לחץ דיפלציוני. יש שלוש בעיות מרכזיות עם דיפלציה: הראשונה היא, כשאנשים מצפים לדיפלציה, הם מעדיפים לצמצם צריכה ולא ללוות. תחשבו על זה ככה: אתם רוצים לקנות אוטו חדש ב-100,000 שקל, אבל אתם יודעים שאם תחכו שבוע, תוכלו לקנות אותו ב-90,000 שקל. סביר להניח שתעדיפו לדחות את הצריכה. הבעיה היא שכעבור שבוע תעמדו בפני החלטה בעייתית לא פחות. האם לקנות את הרכב ב-90,000 ש"ח, או לחכות עוד שבוע ואז לקנות אותו ב-81,000 ש"ח. כאשר תחזרו שבוע לאחר מכן, תמצאו שבעל הסוכנות למכירת רכבים פשט רגל, כי אף אחד לא קנה אצלו. וזה בדיוק העניין עם דיפלציה, "לשבת על הכסף" היא אופציה כל כך מפתה.

הבעיה השניה נובעת מכך שאם המחירים נופלים, על המשכורות ליפול באותה רמה. אם אני בתור בעל עסק צריך להוריד את מחירי המוצרים שלי ב-10% מידי שנה, עלי להוריד גם את המשכורת הנומינלית של עובדיי ב-10% מידי שנה (או לספוג את ההפסד בעצמי). עכשיו, אני מאחל לכם בהצלחה לשכנע אנשים לקצץ ממשכורותיהם עם גרפים של דיפלציה וטיעונים בנושא "שכר ריאלי". יש סיבה בגינה כלכלנים מניחים כי המשכורות "קשיחות" כלפי מעלה.

ולבסוף, הבעיה השלישית והכי פחות אינטואיטיבית היא שבעלי החוב (יש לכם מינוס? זה אתם) נמצאים במצב גרוע יותר תחת דיפלציה. הם לווים 100 שקל היום, ומחר צריכים להחזיר את 100 שקלים בתוספת ריבית, אבל ה-100 שקלים הללו "שווים" הרבה יותר מ-100 השקלים אותם לוו – כוח הקניה שלהם גדול יותר. עכשיו, צופה מהצד יגיד שזה לא משנה הרבה. בעלי החוב "מפסידים", אבל האנשים שמלווים להם את הכסף (הנושים) "מרוויחים", ולכלכלה בסופו של דבר זה לא משנה. העניין הוא שכאשר מצבם של בעלי חוב נעשה רע יותר, הם נוטים לצמצם את צריכתם. כלומר בעל חוב בסביבה דיפלציונית מצמצם את צריכתו הרבה יותר מאשר בסביבה רגילה. ואילו נושה בסביבה דיפלציונית לא נוטה להגדיל את צריכתו בצורה שמכסה על כך – לא מדובר במשחק סכום אפס (למי שרוצה הרחבה, הנה מאמר בנושא של אירווינג פישר [PDF]).

הבעיה עם הרבה מהתיאוריות החדשות שצצות ומנסות להחליף את השיטה המוניטרית היא שהאינפלציה הפכה אצלן למילת גנאי, והדיפלציה נתפסת כתופעה חיובית. האמת היא שמה שאנחנו באמת צריכים הוא יציבות מחירים. לא אינפלציה, ולא דיפלציה. בשיטה הקיימת אנחנו יכולים לדרוש מנציגינו להגיע ליציבות מחירים או לפטר אותם אם הם לא עומדים ביעדים. בשיטת הביטקוין, לא נוכל לעשות כלום חוץ מלצפות בכלכלה נעצרת.

ז. תנודתיות המטבע

שער החליפין של המטבע (המקובל לפי מסלקת Mt. Gox) לעומת הדולר סובל מתנודתיות ממוצעת של בערך 8%-9%. זו תנודתיות שגבוהה בערך פי 3 מזו של סל מניות בבורסה. ז"א ש"השקעה" בביטקוין היא תנודתית יותר (ומכאן מסוכנת יותר) מאשר רכישה של תעודת סל בבורסה. אנשים לא אוהבים לקבל משכורות במטבעות תנודתיים, הם לא אוהבים להנפיק חוב במטבעות תנודתיים, הם לא אוהבים לחתום על חוזי יבוא/יצוא עם מטבעות תנודתיים, והם לא אוהבים שחייבים להם כסף במטבעות תנודתיים. רק ספקולנטים של מטבעות אוהבים מטבעות תנודתיים.

לסיכום

הביטקוין הוא לא הפתרון אותו מבקשים שלושת הטיפוסים שציינתי לעיל. הוא לא יגן על המשתמש, בטווח הארוך, מחיטוטיה של הממשלה. הוא לא יאפשר לאידיאליסט לשנות את השיטה המוניטרית העולמית, על כל פנים – לא לשיטה טובה יותר, והוא אולי יקנה רווחים מהירים ספקולנט האמיץ, אבל באותה מידה יכול לרושש אותו במהירות. אם אתם רוצים לשחק עם הביטקוין, תהנו. אבל אל תשרפו את שטרות הנייר שלכם עדיין.

19 תגובות בנושא “הביטקוין לא יציל אותנו

  1. אבי

    אהבתי לקרוא את הביקורת, אבל מכיוון שגם הביקורת היא סוג של ספקולציה אני אנסה לענות בתור תומך במטבע החדש:

    1. אין סמכות: נכון, אין לביטקון שום סמכות, כלומר תמיד יהיה צורך להמיר את המטבע לזה של המדינה בעת תשלום מיסים. מצד שני, ככה זה הדבר עבור עגבניות, דולרים, וזהב שגם אותם המדינה לא מקבלת כאמצעי תשלום עבור אותם מיסים. וכאן חוזרת השאלה, האם יהיה משהוא שיהיה מוכן לתת שקלים תמורת ביטקוין, וזו השאלה היחידה האמיתית.

    2. זה לא בדיוק אנונימי? נכון, מצד שני ביחס לדרכים אחרות להעביר כספים בצורה אלקטרונית, זה הרבה יותר טוב מהעברות בנקאיות, כרטיסי אשראי, ומה לא. בנוסף ביחס למזומן יש גם את הבעיה של זיופים, וכמובן האכסון הפיזי. שום דבר לא מושלם…

    3. Money for nothing: זה בכלל מעניין, אני בטוח שהאנשים הראשונים שמצאו זהב, וניסו להחליף אותם תמורת עגבניות חשבו בדיוק את אותו הדבר. למה שמישהו ירצה את המתכת חסרת התועלת הזו? אבל מאז מצאו שימושים לאותם מתכות, בדיוק כמו שסוחרי הסמים ואתרי ההימורים מצאו לביטקוין, כל עוד קיימים אנשים שמוכנים להחליף ביטקיון בדולרים, זה בכלל לא משנה מה זה אותו מכשיר שמשמר ערך כספי.

    4. בעיית נזילות: כן, אותו הדבר גם לגבי זהב שדי קשה לקנות אותו ברחוב, או בבנק, אבל זה לא מונע מאנשים לקנות תעודות על זהב בסכומים קטנים. כמו כל מערכת מוניטרית, השוק הזה יתקן את עצמו בהתאם להיצע הכסף, עד שהעשירים החדשים יפילו על השוק את ההיצע הזה.

    5. אין החזרות: נכון, גם בכרטיסי אשראי החזרות זה לא דבר פשוט, ומתאפשר בגלל חוק. אני מניח שאותו הדבר גם נכון לגבי העברות בנקאיות ולגבי מזומן, אבל בשביל זה יש בתי משפט שיאפשרו החזרת כסף במידת הצורך. וכמובן אפשר להסתכל על זה גם כיתרון, הרבה סוחרים מתמודדים עם Chargebacks בכרטיסי אשראי, ונאלצים לשלם על זה פרמיה, הביטקוין חוסך להם את זה.

    6. היפר דפלציה: אני לא כלכלן, אבל כל "היפר" זה לא טוב, גם אם זה אינפלציה. בכל מקרה, מכיוון שזה לא יישאר המטבע היחידי במדינה כי אני צופה שהמדינות ישמרו את המטבע המקומי שלהם בכל מקרה, ולו בגלל הריבונות שאין בביטקוין, אז הביטקוין יתנהג בדיוק כמו שזהב התנהג בארגנטינה. רע, או טוב, לא יודע עוד לא זכור לי ניסוי כזה בכלכלה דיפלציונית.

    7. תנודתיות המטבע: כן, המטבע מאוד תנודתי, אבל זה צפוי מכל נכס פיננסי עם מחזורים כאלה נמוכים, ומכאן הסיכון הגדול במטבע נכון להיום. אם וכאשר המטבע יצבור פופולאריות, והמחזורים יגדלו, הבעיה הזו תעלם מעצמה, אם לא, מי שסוחר במטבע יאלץ להתייחס לסיכון הזה, בדומה להשקעה בנכסים מסוג זה.

    לסיכום, לדעתי ניתן לסכם את כל נושא ה-ביטקוין בשאלה אחת ויחידה: האם יש בו ערך, והאם הערך הזה ישמר ביחס לנכסים פיננסים אחרים כגון דירה, אג"ח, עגבניות, דולר, וזהב.
    המצודדים, כולל אני, חושבים שהתשובה היא כן. יש ערך במטבע מבוזר, מאובטח, שמובטח כמות מוגדרת ממנו, וקל להעביר אותו. מה הוא אותו ערך בשקלים? אני אתן לשוק החופשי להכריע…

    1. היד הנעלמה מאת

      היי אבי, תודה על תגובתך המנומקת!
      א. בכל הנקודות בהן השוות את הביטקוין לסחורות, עגבניות וזהב, אין לנו שום ויכוח. לא ניסיתי לטעון שהזהב עדיף על הביטקוין, אלא שהדולר עדיף על שניהם.
      ב. לגבי האיכסון של המזומן, אל תשכח שגם הביטקוין מאוכסן – בהרד דיסק שלך. אני מקווה שאתה עושה גיבויים. כי מרבית הציבור לא מגבה. לא מצגות חשובות, לא עבודות דוקטורט ולא אקסלים של פרויקטים. אני לא יודע אם הציבור בשל למטבע שמחייב גיבוי של הכתובות על מדיה חיצונית נוספת. ואם אתה מגבה אותו במדיה חיצונית, מה זה אומר על מי שישים עליה את ידיו? כנ"ל לגבי איכסון בענן.
      ג. הנקודה של Money for nothing היא שאין לי שום סיבה להיכנס למערכת מטבע כשאין לי שום יתרון. הזהב נכנס לשימוש כמטבע רק כאשר רשות ממשלתית טבעה מטבעות רישמיים מזהב, אז ההשוואה שלך לא נכונה. הזהב שימש כמטבע עובר לסוחר לפני כן רק בעת מסחר עם זרים, ורק במקומות בהם זהב לא היה נפוץ (ע"ע אברהם רוכש את מערת המכפלה).
      ד. אין החזרות זה נושא בעייתי. אם שילמת ביטקוין ולא קיבלת סחורה אתה יכול ללכת לבית משפט עד מחר. אם הבנאדם הסתיר את עצמו טוב באמצעות TOR ושימוש ברשת ציבורית, אף שוטר לא יוכל לעזור לך. אם תכפה מסחר במערכת שבה האנשים מזוהים, אז אין סיבה לא להשתמש במטבע רגיל.
      ה. מסכים איתך לגבי התנודתיות בנכס פיננסי עם מחזור נמוך, אבל גם אם תיקח את מדד היתר, או מדד RUSSEL של מניות הנסחרות במחזורים מאוד נמוכים, עדיין תקבל תנודתיות נמוכה יותר.

      מעניין אותי לדעת – מה הסיבה שלך להשתמש בביטקוין?

  2. אבי

    א. בקשר לעדיפות של הדולר על שניהם, כל עוד אתה מאמין לאמריקנים שהם לא מדפיסים יותר מדי מהדבר הזה, כנראה שאתה צודק. אבל לא כולם שותפים לאמונה הזו.
    ב. האכסון על הדיסק הוא זניח, Bitcoin משתמש ב- ECC, וגודל המפתח הפרטי הוא באמת זניח. עכשיו לגיבוי, אני מניח שאף אחד לא ישמור ארנק ביטקוין של מיליון שקל אצלו במחשב, בדיוק כמו שהוא לא שומר סכום כסף כזה בבית היום, אלא יעדיף לשמור ארנק כזה אצל צד ג' שהוא יהיה אחראי לאבטחה ראויה. האזרחים, ישמרו כמות כסף אחרת בארנקים שלהם בבית, כזו שלא כואב מדי לאבד, בדיוק כמו ארנק עם כסף אמיתי היום.
    ג. הנקודה שלי היא לא אם רשות ממשלתית מקבלת זהב כאמצעי תשלום או לא, אלא רק מה הוא שער החליפין מול אותו שקל, ובאיזה קלות ניתן להמיר בין אותם אמצעי תשלום. לכן השאלה האמיתית היא, במה יהיה יותר קל לסחור, ומה ישמר ערך בצורה טובה יותר.
    ד. אני לא מדבר על שוק שחור, אלא על עסקה חוקית לכל דבר. אם אני קניתי שולחן ב-ביטקוין, ולא קיבלתי את השולחן, אני יכול לבקש מבית משפט סעד של קבלת הביטקוין חזרה, בדיוק כמו שאני דורש על עסקה במזומן. כל השוק השחור מעניין אך ורק בגלל שזה מוכיח שהעסק מתפקד בצורה מספיק טובה כבר היום.
    ה. אני לא בטוח, אתה מוזמן להביט על גרף של ה-ביטקוין מהשנה האחרונה, ואפשר לראות ששער החליפין רק הולך ומתייצב. אם העסק ימשיך לתפוס פופולריות, זה רק ישתפר.

    באופן אישי, אני מפתח תוכנה, אשר מתעניין בכלכלה ואבטחת תוכנה, וביטקוין מעניין אותי בכל אחת מתחומי העניין האלו.
    ובאופן כלכלי נטו, אני חושב שביטקוין זה סוג של אופציה PUT על הדולר (בדומה לזהב, שלא ברור כמה ממנו באמת יושב במרתפים של הפד) ואם העסק גם ימריא באופן כללי (וזה אם לא פשוט), באמת טכנולוגיה מרתקת שתשנה את העולם.

  3. האזרח דרור

    ביטקויין הוא סוג אחד של מטבע חלופי או ליתר דיוק משלים. יש עוד סוגים שונים של מטבעות שחלקם דווקא כן מוכרים על ידי רשויות.

    אם חושבים על זה במונחים של מטבע משלים, זה יותר הגיוני, כי אם יש אינפלציה במטבע אחד ודיפלציה באחר אולי ביחד יש יציבות מחירים.

    אני לא בטוח שהתפקיד של כסף זה לשמור על יציבות מחירים. שני התפקודים העיקריים שלו זה להיות אינדקס מחירים (משהו שקל להשוות מולו מחיר של עגבניה מול מלפפון) ואמצעי החלפה לסחורות (שקל לקנות איתו כל סחורה אחרת בלי סחר חליפין). שמור על יציבות מחירים על ידי שמירה על יציבות הכלכלה – כלכלת מצב יציב.

    באופן כללי , אחד ההוגים היותר רציניים בתחום כיום הוא ברנרד ליטר, הוא מסביר שהתפקיד של החלופיים הוא להוריד פרודוקטיביות ולהגדיל חוסן (עמידות לזעזועים) על ידי הגדלת המגוון.

    לכן את הביטוקווין לדוגמה יש לבחון לא בשאלה מה יקרא אם כולם יעיברו 100% מהעסקאות שלהם אליו, אלה מה יקרא אם נעביר 10% מהעסקאות אליו.

    אם מניחים שהכלכלה יכולה לצמוח לנצח, הבעיה עם המטבעות הקיימים יותר קטנה. השאלה היא מה קורא אם הכלכלה לא יכולה לצמוח לנצח? איך עושים כלכלה שלא צומחת ועדיין לא נקלעת לאסון חברתי?

  4. מני

    א. נצא מנקודת הנחה שלאותו בעל מכולת אין שום דבר לעשות עם הביטקוין חוץ מלהמיר אותו תמורת שקלים. השאלה שלך היא, אם כך, למה שהוא בכלל ירצה לקבל תשלום בביטקוין. השיקולים לכך יהיו:
    – בגלל אחד או יותר מהיתרונות שציינתי ב – http://www.bitcoin.org.il/אז-למה-בכלל-צריך-את-זה/.
    – מכיוון שהלקוחות שלו מעוניינים לשלם בביטקוין, וזאת בגלל אחד או יותר מהיתרונות שציינתי באותו מאמר.

    בוא נסתכל על העמלות שזה הכי פשוט להבנה. על קבלת תשלום בכרטיס אשראי משלמים כ-3% עמלה. נגיד שהעמלה על המרת ביטקוין היא 1% לכל כיוון (בארץ עוד לא הגענו לשם, אבל בחו"ל אפשר להגיע גם לפחות מזה). אם כל השרשרת היא שהלקוח קונה ביטקוין, משלם לעסק, והעסק מוכר את הביטקוין, הסה"כ ששולם לצד שלישי הוא 2%, שזה חיסכון נקי של 1%.

    אבל זה לא מסתיים כאן. נגיד שבעתיד יותר עסקים יקבלו תשלום בביטקוין. יכול להיווצר מצב שלקוח קונה ביטקוין, משלם בביטקוין לעסק א', שהוא משלם בביטקוין לעסק ב', שמשלם לעסק ג' שמשלם לעסק ד', שמוכר את הביטקוין. כל היתרונות של ביטקוין יבואו לידי ביטוי בכל אחד מהתשלומים האלה, והעלות של כניסה ויציאה משקלים לביטקוין משולמת רק פעם אחת.

    נלך צעד אחד קדימה למצב בו כולם משלמים זה לזה בביטקוין ונהנים מיתרונותיו. נגיד שממשלת ישראל עדיין חיה במאה ה-20 ורוצה מיסים בשקלים. באופן אפקטיבי מיסים משלמים רק על הרווחים. למשל מע"מ, אם בעל המכולת קנה לחם ב-90 ש"ח ומוכר אותו ב-100 ש"ח, הוא צריך לשלם 14.53 ש"ח מע"מ אבל הוא מקבל זיכוי של 13.08 ש"ח על המע"מ שהוא שילם בקניה, כלומר נטו הוא משלם רק 1.45 ש"ח מע"מ. אז מתוך אותה עסקה של 100 ש"ח הוא יצטרך להמיר 1.45 ש"ח לשקלים. כנ"ל לגבי מס הכנסה וכו'. זה ייצור ביקוש מסוים לשקל אבל קטן מהביקוש לביטקוין בו משתמשים באמת במסחר.

    ואפילו לא נכנסנו לכל הדברים שפשוט אי אפשר לעשות בלי ביטקוין – מיקרוטרנסאקציות, סקריפטי תשלום, מטבעות צבועים וכו'.

    ב. נכון, ביטקוין הוא לא בדיוק אנונימי. אבל אם מבצעים פעולות ערבול ניתן להגיע למצב בו כמעט לא ניתן להתחקות אחר מקור הכספים.

    בכל מקרה, הרעיון הוא לאפשר פרטיות, לא לתת אפשרות לפעול בסתר לרב-פושעים.

    ג. תחשוב איך ייראה העולם כשכולם ישתמשו בביטקוין ויהנו מיתרונותיו.
    ועכשיו תחשוה איך ייראה העולם בלעדיו.
    ההפרש בין המצבים זה התרומה של ביטקוין לאנושות.
    ומכיוון שביטקוין לא יצליח בלי השקעת הכסף והעבודה של המייסדים, זאת התרומה של אותם מייסדים לאנושות.
    הכסף שהם מרוויחים זה התגמול על תרומה זאת.

    רווח מהשקעה בביטקוין שקול לחלוטין לרווח מהשקעה בחברת סטארטאפ. מי שטורח להתעניין בסטארטאפים, לבחור את אלו המוצלחים, להבין את האנשים ואת המוצר, ולסכן את כספו – אם בחר בתבונה, הוא עוזר לרעיונות מוצלחים לקרום עור וגידים ומרוויח על תרומתו. אם במקום זאת בזבז משאבים על מיזמים חסרי תכלית ייענש באובדן כספו. כך גם עם ביטקוין – מי שטרח להבין את הנושא והסתכן עשוי להרוויח אם ביטקוין אכן יצליח.

    הדרך בה מתבצעת החלוקה הראשונית של הביטקוינים היא ההוגנת ביותר האפשרית, אך למעשה אינה משנה הרבה – בסופו של דבר כל ביטקוין יחליף ידיים עשרות פעמים, כשבכל פעם הוא מייעל את המסחר, כך שממש לא משנה מי קיבל אותו כשנוצר.

    ד. בתור מישהו שפגש את עדי שמיר בשביל להסביר לו ולקבוצה שלו על ביטקוין, אני יכול להגיד שהוא ממש לא התכוון שהממצאים שלו יתפרשו כאיזשהו משהו שלילי. הוא מאד מתעניין בביטקוין (שזה לכשעצמו אומר משהו) וראה בעיה מעניינת ששווה לנתח אותה, ופרסם את ממצאיו באופן יבש.

    הוא גם מסכים שהמתודולוגיה לא מושלמת ושלמעשה אי אפשר להסיק ממנה משהו קונקרטי לגבי הכלכלה של ביטקוין.

    בלי להתפלסף יותר מדי אציין – ברור שרוב הביטקוינים כיום נשמרים כהשקעה ארוכת-טווח. ביטקוין עדיין בחיתוליו והשער כרגע הוא בעיקר ספקולטיבי – נובע מאמונה שהשימוש היסודי יגבר בעתיד. אף אחד לא אמר אחרת ואין בכך כל פסול.

    גם לא הבנתי כ"כ מה הקשר בין זה לבין נזילות.

    ה. אתה מדבר כאילו המטרה של ביטקוין היא לסחור עם אנשים עלומים ומפוקפקים באופן אנונימי. אז כדאי שתעיין שוב ברשימת היתרונות ותיזכר שגם בעבודה עם עסקים בעלי מוניטין וזהות גלויה יש סיבה להשתמש בביטקוין.

    אתה מדבר על ביטולי תשלום כאילו הם משהו חיובי, אבל הם ממש לא. לעסקים יש מוניטין, ללקוחות בד"כ לא, ועסקים רבים נאלצים להתמודד בקושי רב עם לקוחות שמרמים אותם ומבטלים תשלום, כרטיסי אשראי גנובים וכו'.

    חוץ מזה – ביטקוין מאפשר גם פעולות מתקדמות בהן המוכר לא מקבל את הכסף לפני שהמוצר שמכר מתקבל (אפשר לדון בזה קצת ויש פשרות שצריך לעשות, אבל בעיקרון הבעיה פתירה).

    ו. בשביל להבין את הפסול בטענת הדיפלציה לא צריך להסתכל רחוק יותר משוק המחשבים. המחירים שם עבור מוצר נתון יורדים בכ-30% כל שנה וזה לא מפריע לאף אחד לקנות – פשוט מכיוון שהם צריכים את המחשב עכשיו, ולא בעוד שנה. כך גם אם כל הכלכלה תתבסס על ביטקוין, המחירים ירדו ואנשים עדיין יקנו את מה שהם צריכים. אם כבר זה יאפשר כלכלה וסביבה בת-קיימא כי אנשים לא יצטרכו כל הזמן לרוץ להוציא כסף על דברים שהם לא צריכים כי ערכו כל הזמן יורד.

    מבחינת משכורות יהיה פשוט שינוי פסיכולוגי שאנשים יצטרכו לעשות ולהבין שמשכורת יכולה לעלות ויכולה לרדת.

    ז. ככל שביטקוין יתבסס התנודתיות תקטן. בעלי עסקים שלא מעוניינים בסיכון יכולים להמיר מיידית את כל או רוב הביטקוינים למטבע רגיל (עם מכירה בחסר במקבלי לאחזקה של ביטקוינים הם יכולים להנות מהיתרונות של ביטקוין ללא חשיפה לשער). עובדים שלא מעוניינים בסיכון יכולים לבקש שאחוז מסוים מהמשכורת יהיה בביטקוין והשאר בש"ח.

  5. אור

    הפחד הגדול היום לגבי השקעות וחסכונות הוא שהשחקן ארוך הטווח לא יכול להתמודד מול שחקנים קצרי טווח, מה גם שיש מחקרים המראים על כך שהבורסה מתנהגת בצורה לא רציונלית ראה דוגמא:
    http://www.themarker.com/markets/1.636916
    הסכנה בהשקעות שהמשתתפים בהם קצרי רוח (ובעלי חוסר יכולת לדחות סיפוקים) הם תנודתיות גבוהה, וכך מכריחים את המשתתף ארוך הטווח, להשתתף בעל כרחו גם במחול השדים קצר הטווח, מה שבדרך כלל מוציא אותו מהמשחק בסופו של דבר.
    לגבי הביטקוין, כאשר היום9999 .99 אחוז מהמסחר בו הוא ספקולטיבי לחלוטין, זה הדבר שיכול גם להרוס את היכולת שלו להגיע ליעדו הסופי, שהוא מסחר בסיסי. הספקולנטים קצרי הטווח באמצעות יצירת תנודתיות גבוהה, עלולים ליצור אי אמון ציבורי במטבע (וזאת יכולה להיות גם מתקפה מוסדית סמויה של בעלי עניין נגד המטבע).

    בסופו של דבר דעתי היא שהניסיונות לפתור בעיות אנושיות מהותיות כמו חינוך/אמון, באמצעים טכניים, כמו שיטור/שיפוט, הם מוגבלים מאוד מעצם טבעם, ולכן גם הביטקוין לא יהיה יותר מעוד ניסיון נואש להציל את הקונספירטור, האידיאליסט, וודאי לא התמים.

  6. מיכאל

    יש לך מס' חורים בהבנה איך הביטקוין עובד.
    אתיחס לבעיה אחת שאני יודע להסביר,
    באחת התגובות כתבת שהוא מאוכסן בדיסק הקשיח של המשתמש. ומי שלא יעשה גיבוי יאבד את הכסף. הביטקוין למעשה לא מאוכסן אצלך במחשב הוא קיים כמידע ציבורי אצל כל משתמשי הביטקויין, בפועל אין שום צורך במחשב או בתוכנה כדי להיות בעלים של ביטקוין. מספיק שתשרום על דף (או אפילו תזכור) כתובת ארנק ומפתח פרטי.

    1. היד הנעלמה מאת

      היי מיכאל,
      זה בלוג כלכלה, לא טכנולוגיה. אני כלכלן, לא מתכנת.
      אבל אני כן יודע את הדבר הבא לגבי מפתחות פרטיים: רוב הציבור לא מבין מהי "סיסמא חזקה". סיסמאות של חשבונות בנקים נפרצים מידי יום.
      ההבדל הוא שכזה יקרה עם ביטקוין, אין צעד חזרה, ואתה יכול לנופף לשלום לכסף שלך.
      זה קורה כבר היום למשתמשי ביטקוין שהם כביכול "טכנולוגים" יותר מהציבור הפשוט, וזה לא ריאלי לצפות שהבעיה לא תחמיר כשאנחנו, האנשים שמבחינתם המחשב הוא קופסה קסומה, יתחילו להשתמש בכך.

      1. בעד ביטקוין

        זה בלוג כלכלה לא טכנולוגיה אבל מתיימר לתת הסברים בעקבות "כשלים" טכנולוגיים . היום חברות רבות מאפשרות לך לשמור את הביטקוין אצלם ונותנות לך מנגנון של בנק .

        1. היד הנעלמה מאת

          היי,
          הבלוג נותן טיעונים כלכליים לצד טיעונים טכנולוגיים שניתנו על ידי אחרים.
          בהצלחה לחלץ את הביטקוין מאותן חברות במקרה חירום!

  7. בן

    לדעתי הקטע הבא הוא טעותולוגיה:

    "אם רכשתם כיכר לחם בביטקוין השווה ערך ל-100 שקלים, הממשלה דורשת לקבל 17 שקלים, והיא לא מוכנה לקבל תשלום בביטקוין. מכיוון שידידנו, מוכר המכולת האידיאליסט, לא מעוניין לשבת בכלא בגין העלמת מס, הוא יאלץ להמיר את הביטקוין שברשותו לשקלים כדי שיוכל לשלם את המס. כלומר, הדרך היחידה בה הוא יהיה מוכן מלכתחילה לקבל ביטקוין היא אם יבטיחו לו שיוכל להמיר את הביטקוין לשקלים בכל זמן."

    אילו מכרתי מוצר בביטקוין, ולא ביצעתי תשלום בחנות בשום מטבע אחר, ואין לביטקוין ערך שקלי – אזי אין צורך לשלם במסים.

    כלומר, אם אין לביטקוין ערך שקלי – אין צורך לשלם מסים ואין בעיה. אם יש לו ערך שקלי – צריך לשלם ערך לפי שער ההמרה, וצריך להמיר רק את אחוז המע"מ מסכום העסקה.

    1. היד הנעלמה מאת

      אני מצטער אבל זו טעות.
      אל תנסה לפתור נושאים כאלה באמצעות לוגיקה – הדין המשפטי הוא חד משמעי בנושאים הללו.
      יתרה מכך: נניח שאתה בעל חנות ואתה בוחר לקחת סחורה לשימושך בביתך. אין כאן מכירה, מכיוון שהחנות שייכת לך. ועדיין, אתה מחויב להפריש את המע"מ למדינה.

  8. פינגבאק: הכלכלה הלא אמיתית - דעת מיעוט - הבלוג של אורי כץ

  9. פינגבאק: הכלכלה הלא אמיתית | דעת מיעוט

להגיב על אבי לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *